1. מצטרף אני לניתוחה המקיף של הנשיאה באשר לטעמים שעומדים ביסוד הזכות החוקתית לאזרחות. הזכות לאזרחות מבטאת את השתייכותו של אדם לקהילה, השתייכות שהיא רכיב מכונן בזהותו. חשיבותה של הזכות לאזרחות נעוצה גם בכך שמדובר בסטטוס שיש בו להצמיח אגד של זכויות וחובות הנתונות למחזיק בו (בג"ץ 7348/08 גריגוריאן נ' משרד הפנים, פסקה 8 (5.1.2010); ע"פ 6182/98 שינביין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נג(1) 625, 655-654 (1999); בג"ץ 2394/95 מוצ'ניק נ' משרד הפנים פ"ד מט(3) 274, 280 (1995); בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113, 117 (1984)). מספר זכויות והטבות יוחדו לאזרחי המדינה במשפט הישראלי. בין היתר, ניתן למנות את הזכות לבחור ולהיבחר (סעיפים 5 ו- 6 לחוק-יסוד: הכנסת); את הזכות להיכנס לישראל (סעיף 6(ב) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; בג"ץ 1107/21 שמש נ' ראש הממשלה, פסקה 17 (17.3.2021)); ואת הזכות להחזיק בדרכון ישראלי (סעיף 2(א) לחוק הדרכונים, התשי"ב-1952). בנוסף, האזרחות מקימה חסינות מפני הסגרה (בנתון לסייגים שבסעיף 1א לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954) וכן מפני הרחקה מישראל. לצד זאת, זכויות והטבות רבות מוענקות הן לאזרחים, הן לתושבים. חברתי הנשיאה מציינת כי מאחר שבישראל חלק ניכר מהזכויות ניתנות לכל אדם ללא קשר למעמדו, חשיבותה של הזכות לאזרחות טמונה בעיקר בהיותה מכוננת זהות, כאמור לעיל (פסקה 38 לחוות דעתה). אף לשיטתי מדובר בהצדקה מרכזית להכרה בזכות לאזרחות כזכות חוקתית. לצד זאת, ברצוני לחדד כי לשיטתי, חשיבותה של הזכות
--- סוף עמוד 120 ---
לאזרחות במובן של "זכות לזכויות" אינו טמון אך בזכויות ובהטבות הפרטיקולריות אשר ניתנות מכוחה של האזרחות, אלא גם בכך שאזרחותו של אדם מבטיחה שזכויות אלה יזכו להגנה המירבית, בהשוואה לבעלי זיקות אחרות למדינה.
2. האזרחות מבטאת את הזיקה החזקה ביותר בין המדינה לבין הפרט, וכבר נקבע בפסיקתנו: "אין חולק, כי אזרחות עשויה להוות בנושאים מסוימים בסיס כשר להבחנה, מבלי שהדבר ייחשב הפליה אסורה" (עע"מ 5829/05 דארי נ' משרד הפנים, פסקה 10 (20.9.2007) (להלן: עניין דארי); כן ראו: בג"ץ 6825/07 אבו רמילה נ' שר הפנים, פסקה 9 (28.5.2012) (להלן: עניין אבו רמילה); בג"ץ 114/78 בורקאן נ' שר האוצר, פ"ד לב(2) 800, 805 (1978); אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל כרך ב: רשויות השלטון והמדינה 1116-1114 (מהדורה שישית, 2005) (להלן: רובינשטיין ומדינה); עמרי בן-צבי "הקהילה החוקתית: על הקשר בין מעמד אזרחי לזכויות יסוד משפטים 471 (2020) (להלן: בן-צבי)). אזרחותו של אדם מבטיחה – כנקודת מוצא – כי הוא יהיה זכאי למלוא הזכויות שהמדינה מעניקה (אף אם יוטלו מגבלות על מימושן של זכויות אלה). לעומת זאת, ככלל, מחויבותה של המדינה כלפי השוהים בישראל במעמד שונה מאזרחות היא פחותה, סמכויותיה כלפיהם נרחבות ולפיכך הם חשופים לאפשרות כי זכויות יסוד שלהם יופרו במקום שבו זכויותיהם של אזרחים יהיו מוגנות (בן צבי, בעמ' 475; יפה זילברשץ "האזרחות: מהי ומה תהיה?" מחקרי משפט טז 55 (2000)).