37. מכלול הדברים שהוצג לעיל מלמד, לטעמי, כי בבחינת מידתיות ההסדר שבפנינו יש לתת משקל ממשי לחשיבות הנודעת לשמירה על עקרונות המשפט הבינלאומי, בד בבד עם הצורך בהתאמתם למאפייניה היחודיים של מדינת ישראל. ויודגש, כפי שכבר ציינתי, אין בדברים לגרוע מהכלל בדבר עליונות המשפט הפנימי במקרה של סתירה מפורשת, אולם יש בהם כדי להעדיף פרשנות השואפת, במידת האפשר, ליישב בין היבטים אלו. איזון זה צריך לבוא לידי ביטוי בענייננו בסוג המעמד החלופי שיוענק למי שנותר חסר כל אזרחות.
38. בהתאם לכך, יש לשאוף, במישור הפרשני, כי מעמד זה יצמצם את החשש המרכזי הניצב ביסוד המגבלה המוטלת מכוח הדין הבינלאומי על שלילת אזרחות ממי שאינו מחזיק באזרחות אחרת – קרי החשש להפיכתו של אדם ל"נע ונד" ונעדר כל זיקה למדינה מסוימת. על רקע זה, ניתן לומר, כי ככל שהמדינה מקנה לאדם זכות לישיבת קבע, וכן אינה שוללת ממנו אותן זכויות המשליכות על הקיום בכבוד ועל יכולתו לנהל חיי משפחה יציבים (להבדיל למשל מהיבטים אחרים של שלילת האזרחות, כגון הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת), דומה שהוא אומנם "מחוסר מדינה" מבחינה פורמלית – אך הפגיעה בו פחותה בהיקפה. דרך פעולה זו משמרת זיקה ממשית, אף אם כזו שנופלת מזיקת האזרחות, בין האדם לבין המדינה, ובכך מצמצמת את ההיבטים השליליים הנובעים מהיעדר אזרחות מלא.
עם חתימה
39. אף אני מבקשת להדגיש, בשלב זה של הדיון, כי התוצאה האופרטיבית שאליה הגענו במקרה זה אינה משקפת עמדה מקלה ביחס למעשים הנתעבים שביצעו עלאא זיוד ומחמד מפארג'ה. מדובר במי שביצעו עבירות קשות ביותר בנסיבות מחמירות, במטרה להטיל פחד ומורא ותוך פגיעה בחפים מפשע. הדברים משתקפים אף בעונשים החמורים שהוטלו על השניים. כמו כן, וכפי שציינה חברתי הנשיאה חיות, אין ללמוד מדברינו כי מעשים מסוג זה או קיומן של נסיבות דומות אינם מצדיקים הגשת בקשת לשלילת אזרחות. ברי כי ההכרעה בכל מקרה עתידי תעשה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות, והכול לאחר שתהליך קבלת ההחלטה הקודם להגשת הבקשה יהיה סדור ומבוסס על מדיניות עקבית.
--- סוף עמוד 119 ---
ש ו פ ט ת
המשנה לנשיאה ע' פוגלמן:
קראתי את חוות דעתה המפורטת והמנומקת של חברתי הנשיאה א' חיות ואני מסכים כי דינם של שני הערעורים להתקבל. מצטרף אני לטעמיה במישור היישומי ולעיקר טעמיה במישור החוקתי. אף אני סבור כי סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות או החוק), פוגע בזכות החוקתית לאזרחות ומצטרף להיבטים נוספים שעליהם עומדת היא בחוות דעתה. עם זאת, להשקפתי, בהיעדר הסדרה סטטוטורית של רישיון ישיבה ייעודי שיינתן למי שנותר חסר אזרחות ההסדר החקיקתי אינו מידתי, כפי שאפרט להלן.