פסקי דין

עעמ 8277/17 עלאא זיוד נ' שר הפנים - חלק 97

21 יולי 2022
הדפסה

--- סוף עמוד 117 ---

התעוררו בעבר במדינות אחרות אף ביחס לאפשרות להבחין בין התנאים לשלילת אזרחותו של מי שזכאי לאזרחות מלידה ומי שהתאזרח (ראו למשל: Lucia Zedner, Citizenship Deprivation, Security and Human Rights 18 EUR. J. MIGR. L. 222, 238-239 (2016)).

34. זאת ועוד: יש מצבים שבהם מתעוררת מחלוקת משפטית באשר לשאלה האם האדם הנוגע בדבר אכן זכאי לאזרחות נוספת, מחלוקת שהתעוררה אף בעניין Begum שנזכר לעיל, שם עמדתן של הרשויות האנגליות בסוגיה זו הייתה שונה מזו של רשויות בנגלדש (ראו גם: INSTRUMENTALISING CITIZENSHIP – IN THE FIGHT AGAINST TERRORISM 16 (Institute on Statelessness and Inclusion, March 2022))). איננו צריכים להכריע בכלל השאלות שתוארו לעיל, אך יש בהן כדי לשקף את המורכבות הרבה הכרוכה בדיון בנושא שבו אנו עוסקים.

35. אם כן, המשפט הבינלאומי מחייב נקיטתה של זהירות רבה טרם פגיעה בזכות לאזרחות, ובפרט מביע רתיעה ברורה מפני אימוץ הסדרים המאפשרים שלילת אזרחות הכרוכה בהותרת אדם חסר אזרחות לחלוטין. זאת מתוך הכרה בסיסית בהשלכות השליליות הנובעות ממצב של היעדר זיקה למדינה מסוימת, ומבלי לגרוע מהמורכבות הרבה הכרוכה בכך. זוהי לטעמי נקודת מוצא פרשנית חשובה שיש לקחת בחשבון – אולם אין לעצור כאן.

36. לא ניתן להתעלם מן העובדה כי המגבלה שעניינה קיומה של אזרחות נוספת מעוררת קשיים מעשיים ייחודיים להקשר הישראלי. אכן, כפי שצוין, החלטות על שלילת אזרחות בשל פעילות קיצונית המאופיינת כמעשה טרור נדונו במספר מדינות אחרות בתקופה המודרנית. עם זאת, במקרים רבים שבהם הנושא הגיע לדיון הוא נגע לעניינם של מהגרים, אשר רכשו אזרחות במדינה הנוגעת בדבר דרך של התאזרחות, ועל-פי רוב שמרו על זיקת אזרחות למולדתם. שונים הם פני הדברים במקרים הטיפוסיים שעמדו לנגד עיניו של המחוקק הישראלי עם אימוצו של תיקון מס' 9. למעשה, ככל שההסדר בחוק הישראלי לשלילת אזרחות היה מותנה באופן גורף בקיומה של אזרחות נוספת, הדעת נותנת שההסדר היה הופך במהרה ל"אות מתה". יהיה מי שיאמר: אדרבה. שלילת אזרחות אומנם מעוררת קשיים לא פשוטים. אולם, ככל שהשימוש באמצעי זה אינו נשלל על הסף, התנאי של אזרחות נוספת עלול היה כמעט לרוקנו מתוכן. מנקודת מבטי זהו שיקול נוסף שעל בית המשפט להביא בחשבון

--- סוף עמוד 118 ---

בבואו לבקר את החוק – האם תוצאת הביקורת השיפוטית תבצע התאמה של ההסדר שבחוק לסטנדרט החוקתי, תוך קיומו, או תבטל אותו כליל לצרכים מעשיים.

עמוד הקודם1...9697
98...107עמוד הבא