31. יש להוסיף ולהבהיר כי הדרישה להיעדר שרירותיות אינה מתמצה אך בהיבט המהותי שעניינו הטעמים להחלטה על שלילת אזרחות, אלא כוללת גם רכיב פרוצדורלי חשוב. בהתאם לכך, שלילת האזרחות נדרשת להיעשות בהליך הוגן, בהתאם לאמות מידה אובייקטיביות ועל פי חוק (ראו: סעיף 8(4) לאמנה בדבר צמצום המעמד של חוסר האזרחות). לא בכדי אפוא חוקים שעניינם שלילת אזרחות חייבים לכלול הסדר
--- סוף עמוד 116 ---
ראוי שקובע לא רק את העילות לכך, אלא גם ערובות להגינות ולתקינות ההליך. הדברים עולים בקנה אחד עם הוראותיו המפורטות של תיקון מס' 9 באשר לניהול הדיון בבית המשפט בבקשה לשלילת אזרחות, ככלל במעמד האדם שהבקשה נסבה על עניינו, ובמעמד עורך דינו. לא למותר לציין בהקשר זה כי היבטים אלה התעוררו בעבר בפסיקתם של בתי משפט אחרים בכל הנוגע למי שעזבו את מדינותיהם (למשל, לצורך הצטרפות לדעא"ש) והשאלה הייתה אם הם זכאים לחזור ולהתייצב בהליך הנוגע לעניינם. שאלה מסוג זה נדונה בבית המשפט העליון של אנגליה בעניין R (on the application of Begum) v. Secretary of State for the Home Department [2021] UKSC 7 (להלן: עניין Begum).
32. עוד ראוי לציין, כי במישור המעשי, המגבלה על שלילת אזרחות שעניינה קיומה של אזרחות נוספת מעוררת שאלות מעשיות לא מבוטלות, שלא ניתן להן מענה מלא עד כה אף במשפט הבינלאומי. כך, יש שהצביעו על כך שכאשר אדם המעורב בטרור אוחז בשתי אזרחויות עשוי להתעורר מצב שבו שתי מדינות אזרחותו יבקשו ליטול ממנו את האזרחות, כל אחת מצדה. במצבים מסוג זה, לכאורה, אם מדינה אחת תקדים ותיטול ממנו את האזרחות, האם תישאר המדינה אחרת "כבולה" אליו כאזרח? האם יש מקום ל"מרוץ" בין שתי מדינות האזרחות שלו בהקשר זה? (ראו גם:Audrey Macklin, Citizenship Revocation, the Privilege to Have Rights and the Production of the Alien, 40 QUEEN'S L.J. 1, 52 (2014)).
33. כמו כן, ומהיבט אחר, המגבלה האמורה עלולה להציף קשיים נוספים הנוגעים לחובות המוטלות מכוח המשפט הבינלאומי ביחס לשמירה על שוויון בין אזרחים ומניעת הפליה. זאת, בשים לב לכך שיש במגבלה זו ליצור שונות ביחס הניתן למי שהם בעלי אזרחות כפולה בהשוואה למי שאינם מחזיקים באזרחות נוספת (ראו: Rainer Baubock & Vesco Paskalev, Cutting Genuine Links: A Normative Analysis of Citizenship Deprivation, 30 GEO. IMMIGR. L.J. 47, 52 (2015)). למעשה, הבחנה זו באה לידי ביטוי אף בהסדר החל בענייננו. כך, וכפי שכבר צוין, בהתאם להוראות סעיף 11(ב) לחוק האזרחות, שלילת אזרחות מותנת במתן מעמד חלופי בישראל רק במקרה של מי שאינו מחזיק אזרחות נוספת. בשונה מכך, מי שמחזיק באזרחות כפולה אינו זכאי באופן אוטומטי לקבל רישיון ישיבה בישראל, ובמובן זה הוא חשוף באופן ממשי לסכנת הרחקה. זאת, לכאורה אף בנסיבות בהן הלכה למעשה, זיקתו של אותו אדם למדינת אזרחותו הנוספת רחוקה מאוד. להשלמת התמונה, יצוין כי שאלות דומות