--- סוף עמוד 23 ---
אמונים למדינת ישראל") להסדר שלם ומפורט, הכולל "הוראות הפעלה" המאפשרות עשיית שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות. בנסיבות אלה, אני סבורה כי הוראת שמירת הדינים אינה חוסמת קיום ביקורת חוקתית על ההסדר בכללותו.
29. חשוב לציין כי ענייננו שונה בהקשר זה באופן מובהק מבג"ץ 6304/09 לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (2.9.2010) (להלן: עניין לה"ב) שאליו הפנו הכנסת ושר הפנים. עניין לה"ב עסק בהוראת חוק שקבעה כי "תקרת ההכנסה" שעל בסיסה מחושבים דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות תעמוד על הכנסה של פי עשרה מהשכר הממוצע במשק, וזאת במקום תקרה של עד פי חמישה מהשכר הממוצע במשק. באותו עניין צוין כי "בהיות שיטת התקרה המרבית לחישוב דמי ביטוח בבחינת 'דין ישן' ושמור, נראה כי כל שניתן לבחון כיום במישור החוקתי הוא את מהות התיקון הנקודתי לחוק במובן ה"כמותי", ולא ה"מהותי", קרי: את משמעות התיקון מבחינת הגבהת התקרה, להבדיל מ[...]עצם קיומה של תקרה המבחינה בין קבוצות הנמצאות משני צידיה" (שם, בפסקה 91). בשונה מהתיקון שנדון בעניין לה"ב, תיקון מס' 9 לחוק האזרחות לא הסתכם בשינוי נקודתי בהסדר ביטול האזרחות מחמת הפרת אמונים. הוא שינה את מהותו של ההסדר כולו – החל מהעברת הסמכות משר הפנים לבית המשפט לעניינים מנהליים; דרך יציקת תוכן למונח "הפרת אמונים"; וכלה בקביעת מנגנונים מפורטים להגשת הבקשה על ידי שר הפנים והליך הדיון בבקשה בבית המשפט.
בשים לב לכל האמור, ומבלי לטעת מסמרות במצבים אחרים שבהם עשויות להתעורר שאלות בכל הנוגע לתחולת הוראת שמירת הדינים, אני סבורה כי הוראה זו אינה חלה ביחס לסעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות מן הטעמים שמניתי.
משכך, עלינו לבחון האם הסעיף בנוסחו הנוכחי פוגע, כטענת זיוד ומפארג'ה, בזכות חוקתית, וככל שכך הדבר – יש להוסיף ולבחון האם הפגיעה עולה בקנה אחד עם תנאי פסקת ההגבלה.
ב. הזכות לאזרחות והפגיעה בה
--- סוף עמוד 24 ---
30. זיוד ומפארג'ה טוענים כי ההסדר המאפשר לבטל אזרחות בגין הפרת אמונים פוגע בזכות החוקתית לאזרחות. שרת הפנים והכנסת אינן חולקות על כך, אך מציינות כי לא הוצג בענייננו טיעון סדור באשר לאופן הספציפי שבו נפגעת הזכות. ההתייחסות לטיב הפגיעה בזכות הנגרמת בנסיבות העניין אכן נושאת חשיבות בשל ההשפעה שיש לכך על בחינת חוקתיות הפגיעה בהתאם למבחני פסקת ההגבלה (בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, חטיבת זכויות האדם נ' שר האוצר, פ''ד סג(2) 545, 609 (2009) (להלן: עניין המרכז האקדמי)).