--- סוף עמוד 30 ---
שם; רחף, בעמ' 71-70). זאת, גם בהנחה שיינתן לו רישיון ישיבה בהתאם לאמור בסעיף 11(ב)(2) לחוק, באופן שיאפשר לו להישאר במדינה ולקבל זכויות המוענקות על ידה לתושבים. לא בכדי, אפוא, נתפסת פגיעה זו כבעלת חומרה יתרה בפסיקת בית משפט זה (עניין אלראי, בעמ' 22). לעומת זאת, המשמעויות הנובעות מביטול אזרחותו הישראלית של אדם המחזיק באזרחות נוספת – שונות. ביטול אזרחותו הישראלית יוביל אמנם לאיבוד זיקתו לישראל וכן לאיבוד מכלול הזכויות הנובעות מזיקה זו, ואף יחשוף אותו לגירוש מהמדינה (ראו למשל: עניין גריגוריאן). עם זאת אותו אדם לא ייוותר חסר כל אזרחות ויוכל לממש את מלוא זכויותיו כאזרח במדינה אחרת.
כך או כך הזכות לאזרחות, ככל זכות אחרת, היא זכות יחסית, אשר ניתן לפגוע בה כל עוד הפגיעה צולחת את מבחני פסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (עניין גריגוריאן, בפסקה 11; עניין מלבסקי, בעמ' 697; עניין אורבנביץ', בעמ' 957). על כן, יש להוסיף ולבחון האם הסדר ביטול האזרחות עומד במבחנים אלה ולכך אפנה עתה.
ג. "בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו"
42. התנאי הראשון בפסקת ההגבלה, קובע כי הפגיעה בזכות החוקתית צריך שתהא בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו. בהקשר זה טוענים זיוד ומפארג'ה כי הסדר ביטול האזרחות בגין הפרת אמונים הוא עמום וגורף ומותיר שיקול דעת רחב להפעלת הסמכות. בפרט, מתייחסים זיוד ומפארג'ה להגדרת "מעשה טרור" בחוק המאבק בטרור שזו לשונה:
"'מעשה טרור' – מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים לגביהם כל אלה:
(1) הם נעשו מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי;
(2) הם נעשו במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לאלץ ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה זרה, או ארגון ציבורי בין-לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה;
(3) במעשה שנעשה או במעשה שאיימו בעשייתו, היה אחד מאלה, או סיכון ממשי לאחד מאלה:
(א) פגיעה חמורה בגופו של אדם או בחירותו;
--- סוף עמוד 31 ---
(ב) פגיעה חמורה בבטיחות הציבור או בבריאותו;
(ג) פגיעה חמורה ברכוש, שבנסיבות שבהן בוצעה יש אפשרות ממשית שתגרום לפגיעה חמורה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) ושנעשתה במטרה לגרום לפגיעה כאמור;
(ד) פגיעה חמורה בקודשי דת; לעניין זה, "קודשי דת" – מקום פולחן או קבורה ותשמישי קדושה;