(3) תכלית מניעתית
56. תכלית נוספת שהוצגה על ידי שר הפנים כאחת מתכליות ההסדר היא התכלית המניעתית, לפיה ביטול האזרחות יקשה על האדם שאזרחותו בוטלה לעשות שימוש במעמד לצורך קידום מעשי טרור בישראל. תכלית זו לא נטענה על ידי מי מהצדדים בהליכים שהתנהלו בערכאות הדיוניות, ובמסגרת ההליכים שהתנהלו בפנינו היא נטענה בשולי הדברים במסגרת השלמת הטיעון מטעם שר הפנים (פסקה 25 להשלמת הטיעון מיום 19.11.2020).
57. לשיטתי, אף אם ניתן לומר כי לביטול האזרחות נלווה אפקט מניעתי – וגם זאת רק ביחס למקרים מסוימים – לא ניתן להגיע למסקנה כי בבסיס ההסדר מצויה תכלית מניעתית. בשונה ממדינות אחרות, כמו בריטניה, שבה ניתן לבטל אזרחות במצבים שאדם מהווה סיכון אם יהיה בכך כדי לתרום לאינטרס הציבורי, ההסדר הישראלי כולל התייחסות למעשים שמסכנים את ביטחון המדינה רק בהקשר הספציפי
--- סוף עמוד 39 ---
של הפרת אמונים למדינה (Shai Lavi, Punishment and Revocation of Citizenship in the United Kingdom, United States, and Israel, NEW CRIM. L. REV. 404, 418 (2010) (להלן: Lavi)). הסדר שתכליתו מניעתית – כמו ההסדר שהוצע בהצעת החוק המקורית בשנת 1951 ונדחה (סמכות לבטל אזרחות אם "טובת המדינה מחייבת זאת") – יכול היה להתייחס למצבים נוספים שבהם אדם מהווה סיכון לביטחון הציבור (למשל מעורבות בפשע מאורגן או בסחר בבני אדם) ובאותם מצבים הייתה מתאפשרת שלילת אזרחותו כדי להרחיקו מן המדינה ולמנוע את כניסתו ושהותו בגבולות המדינה, באופן שיקשה עליו לפגוע בה (Lavi, בעמ' 412). יתר על כן, ההסדר הישראלי מבוסס על ביצוע מעשי הפרת אמונים בעבר ("עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל"), ולא על מסוכנות פוטנציאלית בראייה צופה פני עתיד (זאת, להבדיל למשל, מסעיף 2(ב) לחוק השבות, התש"י-1950 המאפשר לשר הפנים למנוע מתן אשרת עולה לאדם שעלול לסכן את ביטחון המדינה או שלום הציבור; וכן להבדיל מההיגיון המנחה במעצרים מנהליים, וראו: דנ"פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721, 742 (2000)).
אכן, בנסיבות ספציפיות יתלווה לביטול האזרחות אפקט מניעתי, שכן תימנע מהאדם שנשללה אזרחותו האפשרות לבצע מעשים נוספים שיסכנו את ביטחון המדינה משום שהוא ייאלץ להישאר מחוץ לגבולותיה – למשל, כאשר אותו אדם מחזיק באזרחות נוספת וניתן לבטל את אזרחותו מבלי להעניק לו מעמד חלופי בישראל. ככל שמדובר באדם שנמצא מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה לביטול אזרחותו, ניתן אף למנוע את כניסתו של אותו אדם לישראל לצורך הדיון בבקשה, אם בית המשפט השתכנע, בעקבות בקשת שר הפנים, כי יש בכניסתו לישראל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור שאין דרך אחרת למנוע אותה וכי שיקולי צדק אינם גוברים על סכנה זו (סעיף 11(ד1) לחוק). אך ככל שמדובר באדם היושב בישראל ואינו מחזיק באזרחות אחרת, ממילא מחייב החוק להעניק לו רישיון ישיבה, כך שהוא יוסיף לשהות במדינה חרף ביטול האזרחות. משכך, לביטול האזרחות בעניינו של אותו אדם לא נלווה אפקט מניעתי.