58. על כן, אף שלחלק מהמצבים שבהם עוסק סעיף 11(ב)(2) לחוק נלווה אפקט מניעתי – אשר בדומה לאפקט ההרתעתי, אינו פסול כשלעצמו – אין בכך לשנות מן המסקנה כי התכלית הדומיננטית, שבה תתמקד הביקורת החוקתית, היא התכלית ההצהרתית.
--- סוף עמוד 40 ---
(4) תכלית עונשית
59. בניגוד לקביעת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בעניינו של זיוד, לפיה ביטול האזרחות אינו מהווה עונש (פסקה 15 לפסק דינו), סבורים זיוד ומפארג'ה כי בבסיס הסדר ביטול האזרחות מצויה למעשה תכלית עונשית-גמולית סמויה שהינה זרה לחלוטין לדיני האזרחות. עוד נטען כי במקרים כמו של זיוד ומפארג'ה, אשר נשפטו בהליך הפלילי למאסר ממושך, יש בתכלית זו משום ענישה כפולה המנוגדת לעקרונות היסוד של שיטתנו.
60. הכנסת עומדת על כך שסעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות לא אימץ את הגישה לפיה ביטול האזרחות מהווה עונש בגין מעשיו של האזרח, ומפנה בהקשר זה לדבריו של ח"כ יעקב שפירא שהבהיר במסגרת הדיונים על הצעת החוק המקורית, כי "שלילת אזרחות איננה עונש פלילי" (פרוטוקול מליאת הכנסת מיום 1.4.1952, בעמ' 1861).
יתרה מכך, הכנסת מציינת כי גם "המסלול הפלילי" לביטול אזרחות, המעוגן בסעיף 11א לחוק האזרחות – אשר אינו נתקף במסגרת הערעורים דנן – אינו מתייחס לביטול האזרחות כעונש. במסגרת זו מציינת הכנסת כי תיקון מס' 10 לחוק האזרחות, שבעקבותיו נוסף סעיף 11א לחוק, התקבל בעקבות הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב. הצעה זו ביקשה להסמיך את בית המשפט הפלילי לבטל את אזרחותו של אדם שהורשע בעבירות ביטחוניות מסוימות וזאת במסגרת גזר הדין. ואולם, במהלך הדיונים בהצעה, הבהיר עו"ד גלעד קרן מהייעוץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה (להלן: ועדת הפנים) כי קיים קושי בהסמכת בית המשפט לבטל אזרחות מבלי שהוגשה בקשה מטעם שר הפנים, וזאת משום ש"שלילת אזרחות לא נעשית כעונש למי שביצע עבירה מסוימת, אלא שהמדינה רואה במעשה הזה מעשה חמור, והיא לא רוצה שאותו אדם יהיה אזרח" (פרוטוקול ישיבה 224 של ועדת הפנים, הכנסת ה-18, 17 (5.7.2010)). עמדה זו התקבלה בסופו של יום בנוסח הסופי של תיקון מס' 10, שהתנה את האפשרות לבטל אזרחות במסלול הפלילי בהגשת בקשה מטעם שר הפנים, באישורו של היועץ המשפטי לממשלה. במהלך הדיון בערעורים ביום 23.6.2020 הסבירה באת-כוח הכנסת כי אמנם סעיף 11א מתייחס לאפשרות של ביטול האזרחות בהליך הפלילי "נוסף על כל עונש אחר", אך לשיטתה המחוקק אינו רואה בביטול האזרחות מכוח סעיף 11א לחוק כעונש נוסף או כחלק מגזר הדין. לטענתה