--- סוף עמוד 41 ---
מדובר במסלול מקביל בעל תכלית דומה למסלול של סעיף 11(ב)(2) לחוק, והיתרון הטמון במסלול הפלילי הוא האפשרות לכרוך את הבירור העובדתי בנוגע לביצוע העבירה עם הדיון בביטול האזרחות (עמ' 34-33 לפרוטוקול הדיון).
עמדה זו מקובלת עלי. ממכלול הדברים האמורים עולה כי בשונה ממודלים אפשריים אחרים, בישראל אימץ המחוקק תפיסה שמנתקת בין ביטול אזרחות להיבטי ענישה פלילית (והשוו לפסיקת בית המשפט העליון האוסטרלי באשר לתכלית העונשית שבבסיס ההסדר האוסטרלי לביטול אזרחות מחמת הפרת אמונים:Alexander v Minister for Home Affairs [2022] HCA 19 (8 June 2022), 25-27 (להלן: עניין Alexander)). לפיכך איני סבורה כי ניתן לראות בתכלית העונשית חלק מתכליות סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות (להצעה למודל הקושר בין הענישה הפלילית לביטול אזרחות ראו: Shai Lavi, Revocation of Citizenship as Punishment: On the Modern Duties of Citizenship and its Criminal Breach, U. TORONTO L.J. 61(4) 783 (2011)). ויודגש – ביחס לאזרחי המדינה אשר ביצעו עבירות ביטחוניות, ועבירות טרור בפרט, קיימת הצדקה לענישה קשה ומחמירה, ובעניין אחר ציינתי כי "התגייסות של מי מאזרחי המדינה לסייע לאויב במלחמתו בה, היא מן הבזויות והנקלות שבעבירות והחוטא בה ראוי כי ייענש בחומרה" (ע"פ 3694/04 גרבוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (12.7.2007) (להלן: עניין גרבוני)). עם זאת, תפיסה ענישתית של ביטול אזרחות עלולה להוביל ל"מדרון חלקלק" שבסופו ישמש כלי זה גם כעונש להתנהגויות אנטי-חברתיות נוספות החורגות מההיבט הצר של הפרת אמונים למדינה (רחף, בעמ' 114; Aleinikoff, בעמ' 1474)).
61. סיכומם של דברים: אני סבורה כי אף שלהסדר ביטול האזרחות שמעוגן בסעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות עשויות להיות השפעות הרתעתיות ומניעתיות מסוימות, התכלית ההצהרתית היא תכליתו המרכזית והדומיננטית של הסדר זה. עוד אני סבורה כי התכלית ההצהרתית שעליה עמדתי לעיל היא תכלית ראויה. בנסיבות אלה, יש להוסיף ולהידרש לשאלה האם האמצעי שנבחר להגשמת תכלית זו הוא מידתי.
ה. מידתיות ההסדר
62. מבין שלושת מבחני המשנה לבחינת מידתיות הפגיעה בזכות לאזרחות – מבחן הקשר הרציונאלי, מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה ומבחן המידתיות במובן הצר – התמקדו הצדדים, כפי שיפורט להלן, בעיקר במבחן המשנה השלישי.
--- סוף עמוד 42 ---