68. לצד ההגבלות המהותיות הנוגעות להותרת אדם מחוסר אזרחות, קיימות במשפט הבינלאומי גם הגבלות הליכיות באשר לאופן שלילת האזרחות. כך קובע סעיף 15(2) להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, כי אין לשלול את אזרחותו של אדם באופן שרירותי. והאמנה בדבר צמצום חוסר האזרחות קובעת כי שלילת אזרחות בשל אחד הטעמים המנויים בסעיף 8(3) לאמנה, מותנית בכך שהליך השלילה ייעשה בהתאם
--- סוף עמוד 45 ---
לחוק אשר במסגרתו תעוגן זכותו של אדם לשימוע הוגן בפני בית משפט או גוף עצמאי אחר (שם, בסעיף 8(4)).
69. באשר למשפט המשווה, קיימות מדינות שבהן עצם האפשרות לבטל אזרחות בגין התנהגותו של אזרח – להבדיל מוויתור עצמאי על אזרחות – היא מוגבלת ביותר. הבולטת שבמדינות אלה היא ארצות הברית, שם קבע בית המשפט העליון כי החוקה האמריקאית אינה מאפשרת לשלול את אזרחותו של אזרח אמריקאי בהיעדר הסכמת האזרח לכך (ראו: עניין Afroyim). לפי תפיסה זו קיימים אמנם מעשים שניתן ללמוד מהם ויתור על אזרחות, אך נפסק כי יש להוכיח שמעשים אלה נעשו באופן רצוני ומתוך כוונה לוותר על האזרחות (Vance v. Terrazas, 444 U.S. 252, 270 (1980)). תנאים מחמירים אלה מעוגנים כיום בחוק הרלוונטי (8 U.S.C § 1481(a)), אשר מונה שורה של מעשים העשויים להעיד על רצונו של אזרח לאבד את אזרחותו ובכללם: התאזרחות במדינה זרה; הצהרת אמונים למדינה זרה; הרשעה בעבירת בגידה, ניסיון הפיכה, שימוש בנשק נגד ארצות הברית, מרד או קשירת קשר להפלת המשטר. החוק מבהיר עם זאת, כי לא די במעשים אלה כשלעצמם ויש להצביע על כוונה לוותר על האזרחות ("intention of relinquishing United States nationality").
כתוצאה מכך, המקרים שבהם בתי המשפט בארצות הברית היו נכונים לראות בפעולה של אדם גילוי דעת חד-משמעי לוויתור על אזרחותו, הם נדירים ביותר (ראו: עניין אבו ערפה, פסקה 36 לחוות דעתה של השופטת ברק-ארז והאסמכתאות שם). כעולה מהסקירה המשווה שערכה הכנסת, בשנים האחרונות היו בארצות הברית מספר ניסיונות לקדם תיקוני חקיקה שנועדו לקבוע כי יראו במעורבות בטרור ככזו היוצרת חזקה בדבר ויתור על אזרחות אמריקאית, אך אף אחת מהן לא הבשילה לכדי חוק (ירון אונגר שלילת אזרחות עקב הפרת אמונים למדינה 8 (הכנסת, הלשכה המשפטית 2020) (להלן: אונגר)). עם זאת, חשוב לציין כי הדין האמריקאי מבחין בין אובדן אזרחות של אזרח אמריקאי (Loss of nationality) לבין שלילת תוקפו של הליך התאזרחות (Revocation of naturalization). מתוקף הבחנה זו, ניתן לשלול את תוקפו של הליך ההתאזרחות של אדם, אם בפרק זמן של חמש שנים מיום התאזרחותו נמצא כי הוא הצטרף כחבר לארגון אשר חברותו בו הייתה מונעת ממנו לכתחילה לעמוד בתנאים להתאזרחות (8 U.S.C § 1451). כעולה מהסקירה שערכה הכנסת, מעת לעת הרשויות בארצות הברית עושות שימוש בהוראות האמורות לשם שלילת אזרחות של מתאזרחים שהורשעו בביצוע עבירות טרור (אונגר, בעמ' 9).