86. פרשנות זו, לפיה יש להעניק מעמד של תושבות קבע למי שייוותר מחוסר אזרחות בשל ביטול אזרחות, אף עולה בקנה אחד עם חזקת ההתאמה הפרשנית, לפיה
--- סוף עמוד 55 ---
יש לחתור, ככל שהדבר מתאפשר, להתאמה בין המשפט הפנימי הישראלי למשפט הבינלאומי (עניין חסון, בפסקה 51 לחוות דעתי). הענקת תושבות קבע לאדם שבוטלה אזרחותו מבטיחה את קיומה של זיקה קבועה בינו ובין המדינה, ובכך מצמצמת את ההשלכות הנובעות מהיותו מחוסר אזרחות, באופן שעולה בקנה אחד עם תכליתה של האמנה בדבר צמצום חוסר האזרחות.
לבסוף יובהר כי בדברים האמורים אין כדי להשליך על פרשנות הביטוי "רישיון לישיבה בישראל" בחיקוקים אחרים או בהקשרים אחרים, והיא נובעת מההקשר הספציפי הנוגע להסדר ביטול האזרחות שבסעיף 11(ב)(2) לחוק, בכל הנוגע למעמד החלופי שיינתן למי שנותר חסר כל אזרחות בעקבות ביטול אזרחותו הישראלית.
(4) סיכום – בחינת תועלת ההסדר ביחס לפגיעה בזכות לאזרחות
87. הנה כי כן, על מנת שהסדר ביטול האזרחות בגין הפרת אמונים יצלח את מבחני המידתיות, יש לקרוא את הצירוף "רישיון לישיבה בישראל" כמתייחס לרישיון קבוע – בין אם מדובר ברישיון לישיבת קבע או רישיון קבוע אחר שייקבע על ידי המחוקק. עוד אני סבורה כי בכפוף לפרשנות זו, ההסדר צולח את מבחן המידתיות.
כך, התועלת מן ההסדר היא תועלת חברתית חשובה הנובעת מהצגת מסר הצהרתי ברור וחד משמעי של התנערות ממי שהפר את חובת האמונים הבסיסית ביותר כלפי המדינה. מסר זה יש בו אמירה ערכית המעצבת את הגבולות שאותם לא ניתן לחצות בקשר ובזיקה המתקיימים בין המדינה לאזרחיה, ויש בו הבהרה כי מי שחוצה גבולות אלה מערער על עצם קיומה של המדינה ואינו ראוי לבוא בקהל אזרחיה. אל מול תועלת חשובה זו, הפגיעה בזכות לאזרחות שנגרמת כתוצאה מההסדר היא אומנם קשה – בייחוד ככל שבעקבות ביטולה נותר מי שאזרחותו נשללה מחוסר אזרחות כלשהי – אך לא ניתן לנתקה מנסיבותיה ומהוראות ההסדר כולן, אשר יש בהן כדי לצמצם את היקפה ולענות על דרישת המידתיות. באופן קונקרטי ניתן להצביע בהקשר זה על האיזונים הפנימיים שנקבעו בהסדר ביטול האזרחות במסגרת תיקון מס' 9 (פסקה 75 לעיל), ובראשם הקביעה כי הסמכות לביטול האזרחות נתונה לערכאה שיפוטית, והגבלת השימוש בכלי זה למעשים הקיצוניים ביותר שאזרח יכול לבצע נגד מדינתו כמו מעשי טרור, בגידה וריגול חמור. זאת לצד הפרשנות המוצעת המצמצמת