--- סוף עמוד 56 ---
את הפגיעה במי שייוותר חסר אזרחות בהיותו זכאי לרישיון לישיבת קבע, על כל הנובע מכך; ואילו מי שמחזיק באזרחות אחרת יוכל לממש את מכלול זכויותיו כאזרח באותה מדינה. לכל האמור יש להוסיף כי הפגיעה בזהותו של האדם שאזרחותו בוטלה בגין הפרת אמונים, היא פחותה בהשוואה לאזרחים אחרים, בהתחשב בכך שמדובר באדם שבחר לפעול באופן אקטיבי לפגיעה קשה במדינה ובפרטים המרכיבים אותה (Aleinikoff, בעמ' 1497; גרוס, בעמ' 343).
88. סיכומם של דברים בפרק החוקתי – מכל הטעמים שפורטו לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם חוקתי בהסדר ביטול האזרחות בגין הפרת אמונים. נוכח מסקנה זו, יש להוסיף ולבחון את הטענות שהועלו בערעורים באשר ליישומו של סעיף 11(ב)(2) לחוק.
לטענות במישורים אלה אדרש להלן.
המישור היישומי
89. זיוד ומפארג'ה העלו שלוש טענות עיקריות באשר לאופן יישומו של הסדר ביטול האזרחות בגין הפרת אמונים: ראשית, ביחס לאמות המידה המעצבות את שיקול דעתו של שר הפנים בהגשת בקשות לביטול אזרחות; שנית, ביחס לאופן השימוש בסמכות להגיש בקשות לביטול אזרחות, שיש בו, לטענת זיוד ומפארג'ה, משום אכיפה בררנית ומפלה; ושלישית, ביחס לבחירה בין המסלול "המנהלי" לביטול אזרחות המעוגן בסעיף 11(ב)(2) לחוק ובין המסלול "הפלילי" המעוגן בסעיף 11א לחוק.
א. אמות המידה להגשת בקשות לביטול אזרחות
90. זיוד ומפארג'ה טענו בסיכומיהם כי היעדרן של אמות מידה להפעלת סמכותו של שר הפנים להגשת בקשות לביטול אזרחות, מנוגד לכללי המשפט המנהלי ומגביר את החשש מפני הפעלת הסמכות באופן שרירותי. אמות מידה מסוג זה אכן לא היו בנמצא במועד הדיון בבקשות לביטול אזרחותם של זיוד ומפארג'ה בבית המשפט קמא, אך לאחר הגשת הערעורים עדכן שר הפנים על קיומה של עבודת מטה בראשות היועץ המשפטי לממשלה לצורך גיבוש אמות מידה שלאורן תיבחן האפשרות להגיש בקשות
--- סוף עמוד 57 ---
לביטול אזרחות בגין הפרת אמונים (פסקה 5 לסיכומי התשובה מטעם השר הפנים בעניין מפארג'ה מיום 16.6.2020).
ביום 17.9.2020 עדכן שר הפנים כי אמות המידה גובשו ואושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אמות מידה אלה, שצורפו כנספח להודעה מאותו יום, כוללות, בין היתר, את רשימת השיקולים שיש לבחון בטרם תתקבל החלטה בעניין הגשת בקשה לביטול אזרחות – שיקולים הנוגעים למידת ההגשמה של תכליות ההסדר (ובכלל זה, חומרת המעשים, הנזק שנגרם כתוצאה מהם, מעמד המבצע בארגון טרור, חלוף הזמן, קרבה לקטינות, חרטה ועוד), ומנגד – שיקולים הנוגעים לעוצמת הפגיעה שתיגרם בשל ביטול האזרחות (ובכללם עוצמת הזיקה של המבצע למדינה, קיומו של מעמד חלופי וקיומן של נסיבות אישיות). אמות המידה מבהירות כי יש לוודא שקיימות אינדיקציות "ברורות, חד משמעיות ומשכנעות" לכך שביטול האזרחות במקרה הספציפי יגשים אחת או יותר מתכליות הסדר ביטול האזרחות. כמו כן נקבע כי יש לקבל את עמדת המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) באשר להתקיימות רכיב הפרת האמונים במעשיו של האדם שבעניינו נשקלת הגשת בקשה לביטול אזרחות.