91. בית משפט זה קבע בעבר כי ללא אמות מידה וכללים ברורים, אשר לאורם תתקבל החלטת הרשות המנהלית, החלטותיה עשויות לחטוא בשרירותיות מעצם טיבן, באופן המנוגד לכללי המינהל התקין (רע"פ 3676/08 זנו נ' מדינת ישראל, פסקה 36 (27.7.2009) (להלן: עניין זנו); ראו גם: בג"ץ 6732/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת, פסקה 46 לחוות דעתי (1.3.2021) (להלן: עניין האגודה לזכויות האזרח)). אף בספרות הובעה העמדה לפיה בהתאם למידת השפעתה של הסמכות המנהלית על חייהם של אנשים, עשויה לקום חובה לאמץ אמות מידה והנחיות להפעלת שיקול הדעת המנהלי (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 234-233 (2010)). דברים אלה יפים לענייננו, הנוגע לסמכות פוגענית ביותר, שעשויה להוביל – כתלות בהחלטת בית המשפט – לביטול אזרחותו של אדם. קיומן של אמות מידה וההתייחסות אליהן באופן מפורט במסגרת נימוקי הבקשה שתוגש לבית המשפט, יאפשרו להבטיח כי פתיחת הליך לביטול אזרחות לא תיעשה כלאחר יד, וכי הליך זה יישמר למקרים המובהקים המצדיקים זאת (השוו לפגיעה הנובעת מההחלטה על פתיחת הליכים פליליים בעניינו של אדם: ע"פ 1767/94 יוסף נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 505, 518-517 (1999)). בהקשר זה אקדים ואומר כי העובדה שהגשת הבקשות בעניינם של זיוד ומפארג'ה לא
--- סוף עמוד 58 ---
התבססה על אמות מידה כלשהן שהנחו את שר הפנים באשר להפעלת סמכותו, יש לה השפעה לא מבוטלת על עניינם הפרטני, שייבחן להלן.
92. לטענת זיוד גם לאחר שגובשו אמות המידה, הן מותירות בידי שר הפנים שיקול דעת גורף, ומשכך אין די בהן כדי לאפשר את הפעלת הסמכות הפוגענית לביטול אזרחות בגין הפרת אמונים. בניגוד לנטען אני סבורה כי משגובשו בסופו של יום אמות מידה שלפיהן צפויות להתקבל ההחלטות בנושא ביטול אזרחות מעתה ואילך, אין מקום להידרש במסגרת הליך זה באופן פרטני לתוכנן של אמות המידה. זאת, בין היתר, בהתחשב בכך שאמות מידה אלה לא שימשו את שר הפנים בהחלטה בעניין זיוד ומפארג'ה ולא נתקפו במסגרת הערעורים, ואף זיוד עצמו סבור כי ככל ששר הפנים יפנה בעתיד לבתי המשפט בבקשות לביטול אזרחות לפי אמות המידה הללו, ניתן יהיה לבחון אותן במסגרת הליכים עתידיים כאלה (פסקה 10 להשלמת הטיעון מטעם זיוד מיום 9.2.2021).
93. יצוין, עם זאת, כי מאמות המידה ניתן להבין שלא כל מעשה שיש בו משום הפרת אמונים יוביל לכך שתוגש בקשה לביטול אזרחות, ונדרשת הפעלת שיקול דעת של הרשויות המוסמכות ביחס לעצם הגשת הבקשה. אכן, העילות שמוגדרות כ"מעשה" הפרת האמונים לעניין סעיף 11(ב)(2) לחוק הן "שער הכניסה" לצורך הגשת בקשה לביטול אזרחות, ולשונו של הסעיף מלמדת אותנו שבהתקיים אחת מן החלופות המנויות בו (מעשה טרור; בגידה או ריגול חמור; רכישת מעמד במדינה עוינת או בשטח עוין), קמה למעשה חזקה חלוטה כי האזרח ביצע מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל. עם זאת, ברי כי לא כל מעשה של הפרת אמונים מצדיק נקיטה בצעד של ביטול אזרחות. ובצדק קבע בית המשפט קמא בעניין מפארג'ה כי צעד זה ראוי לו שיישמר ל"מקרים קיצוניים וחריגים" (פסקה 60 לפסק הדין).