ב. אפליה ואכיפה בררנית
94. לשיטת זיוד ומפארג'ה, היות שעד היום הוגשו בקשות לביטול אזרחות רק בעניינם של אזרחי ישראל הערבים מבלי שנשקלה מעולם שלילת אזרחותם של יהודים שביצעו מעשים חמורים ביותר, מדיניות השימוש בסמכות זו היא מפלה ויש בה משום אכיפה בררנית. טענה זו נדונה ונדחתה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה שדן בעניינו של זיוד בקובעו כי:
--- סוף עמוד 59 ---
"בהתחשב במיעוט המקרים, לאחר תיקון החוק בשנת 2008 ובעובדה כי שר הפנים מסתמך על הרתעה המכוונת לאוכלוסייה מאוד ספציפית בני דור ב' לאיחוד משפחות, הרי שאין מספיק נתונים לבחון מדיניות והפלייה" (שם, בפסקה 27).
95. אין חולק כי לשונו של סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות היא נייטראלית, במובן זה שהסעיף מאפשר להגיש בקשה לביטול אזרחותו של אדם ללא קשר להיותו יהודי או ערבי. טענתם של זיוד ומפארג'ה מופנית, אפוא, לאופן שבו שרי הפנים מפעילים את סמכותם מכוח החוק. לגבי אכיפה בררנית נקבע כי היא "נוגדת באופן חריף את העיקרון של שוויון בפני החוק במובן הבסיסי של עיקרון זה. היא הרסנית לשלטון החוק; היא מקוממת מבחינת הצדק; היא מסכנת את מערכת המשפט" (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש-עיריית באר-שבע, פ"ד נג(3) 289, 305 (1999)). בהקשר שונה מענייננו, צוין בעבר כי "אין מקום להבחין ולהפלות בין אזרחים יהודים שאינם נאמנים למדינה או אינם מכירים בה, לבין אזרחים ערבים שאינם נאמנים למדינה או אינם מכירים בה" (ע"ב 1/65 ירדור נ' יושב ראש ועדת הבחירות לכנסת השישית, פ"ד יט(3) 365, 380 (1965)). ואכן, גם שר הפנים הבהיר, במסגרת טענותיו בערעורים דנן, כי שיקול דעתו "בבואו להגיש בקשה לשלילת אזרחותו של אדם בעילה של הפרת אמונים כפוף לכללי המשפט המינהלי ובהם עיקרון השוויון".
96. הנטל המוטל על מי שטוען לקיומה של מדיניות מפלה ומבקש לסתור את חזקת התקינות המנהלית, אינו קל (בג"ץ 5290/14 קואסמה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, פסקה 30 (11.8.2014); בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט נ' שר הביטחון, פסקה כ"ה לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (31.12.2014); עניין חמאד, בפסקה 30 לפסק דינה של הנשיאה נאור). אני סבורה כי זיוד ומפארג'ה לא עמדו בנטל זה שכן אין די בטענות כלליות בדבר קיומם של מעשים חמורים שבוצעו על ידי אזרחי המדינה היהודים בעבר כדי להעיד על קיומה של אפליה או אכיפה בררנית (ראו והשוו: שם, בפסקה 30 לפסק דינה של הנשיאה נאור). בא כוחה של שרת הפנים ציין אמנם כי ב-31 המקרים שבהם נשקלה הגשת בקשה לביטול אזרחות לא נכלל מקרה של אזרח יהודי (עמ' 34 לפרוטוקול הדיון מיום 8.2.2022), אך בפועל מאז תיקון מס' 9 הוגשו 3 בקשות בלבד לבית המשפט ועל בסיס מספר כה מצומצם של בקשות קשה להצביע על דפוס כזה או אחר.