99. במצבים רבים, עם זאת, יוכל שר הפנים לבחור בין המסלולים, ובהקשר זה הבחירה נושאת משמעויות שלא ניתן להתייחס אליהן כלאחר יד. זאת אף שקיימת חפיפה לא מבוטלת בין המסלול "המנהלי" למסלול "הפלילי" (שנוסף לחוק האזרחות בשנת 2011 במסגרת תיקון מס' 10). כך למשל, התוצאה בשני המסלולים זהה – החלטה שיפוטית שמורה על ביטול אזרחות או דוחה את הבקשה לביטול אזרחות; הליך הגשת הבקשה דומה – בשני המסלולים נדרש שר הפנים להגיש בקשה לבית המשפט, לאחר שנתקבלה הסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 11א(ב) לחוק). כמו כן, אף שעילת ביטול האזרחות בסעיף 11א לחוק אינה מתייחסת במפורש ל"הפרת אמונים", ניתן ללמוד כי זו העילה שבבסיסו, בשים לב לעבירות המנויות בו (מעשה טרור, בגידה, ריגול וכיו"ב), אשר חופפות במידה רבה למעשים המנויים בסעיף 11(ב)(2) לחוק. תכליתו של המסלול הפלילי דומה לתכלית סעיף 11(ב)(2) לחוק, כאמור בפסקה 60 לעיל, ואף שסעיף 11א לחוק מסמיך את בית המשפט הדן בהליך הפלילי לבטל את אזרחותו הישראלית של מי שהורשע באחת מהעבירות המנויות בסעיף "נוסף על כל עונש אחר", ביטול האזרחות אינו עונש נוסף ואינו חלק מגזר הדין.
100. לצד קווי הדמיון הרבים, קיימים גם הבדלים בין שני המסלולים. ראשית, המסלול הפלילי מותנה בהרשעה פלילית כתנאי מקדים לדיון בבקשת שר הפנים. כפי שציינה באת כוח הכנסת, היתרון העיקרי הנובע מכך הוא האפשרות להתבסס על הבירור העובדתי בנוגע למעשי הנאשם שנעשה בהליך הפלילי לצורך הכרעה בבקשה לביטול אזרחות (עמ' 34 לפרוטוקול הדיון מיום 23.6.2020). היגיון זה, הנשען על היכרותה של הערכאה הפלילית עם הפרטים העובדתיים הרלוונטיים לבקשה, בא לידי ביטוי גם בהוראות חוק אחרות המסמיכות את בית המשפט הפלילי להכריע בעניינים לבר-פליליים הנושקים להליך העיקרי (ראו, למשל: פסיקת פיצוי בשל מעצר או מאסר לפי סעיף 80 לחוק העונשין; וסמכות הערכאה הפלילית לדון בתביעה אזרחית נגררת לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. להרחבה בהקשרים אלה, ראו, בהתאמה: רע"א 7801/20 רפאלוב נ' מדינת ישראל (13.1.2022); רע"א 8101/98 פלוני נ' פלוני, פ''ד נד(2) 636, 640 (2000)).
101. שנית והוא עיקר – קיים שוני במישור הראייתי ובסדרי הדין בין שני המסלולים. במסלול הפלילי נקודת המוצא לדיון בבקשת ביטול האזרחות היא
--- סוף עמוד 62 ---