--- סוף עמוד 63 ---
(סעיף 2 לאמות המידה). במסגרת השיקולים שנמנו באמות המידה נכללו, בין היתר, סוג העבירות הנדונות, יעילות באיחוד ההליכים המשפטיים, שימוש בראיות מנהליות ומהירות ההליך. מהירות המסלול המנהלי הוזכרה באמות המידה כשיקול לטובת בחירה במסלול זה, וזאת בפרט לצורך קידום התכלית ההרתעתית שביסוד הסדר ביטול אזרחות (סעיף 2(ב)(4) לאמות המידה). בהקשר זה יש להדגיש כי השאיפה להשלמה מהירה של ההליך לביטול אזרחות אינה מהווה, כשלעצמה, נימוק לבחירה במסלול המנהלי. ומכל מקום, משמצאנו כי התכלית ההצהרתית היא שעומדת בבסיס ההסדר, טיעון זה נחלש משמעותית, בפרט כשלמולו ניצבות זכויות דיוניות חשובות, בהליך אשר תוצאתו עשויה להיות קשה ביותר עבור האזרח שעניינו נדון. חשיבותן של זכויות אלו היא שצריכה להוביל את שר הפנים בבחירה שבין המסלולים – ככל שבחירה זו אכן עומדת בפניו וככל שאין מדובר במצב שבו אחד המסלולים אינו רלוונטי.
104. הנה כי כן, כאשר מתנהל הליך פלילי או צפוי להתנהל הליך פלילי הנוגע למעשים שבגינם נשקלת האפשרות לבטל את אזרחותו של אדם, אני סבורה כי דרך המלך היא להגיש את הבקשה לביטול אזרחות ולקיים את הדיון בה במסגרת זו. יוער, כי לשון סעיף 11א לחוק אינה מחייבת להגיש את הבקשה לפני מתן גזר הדין, אך מצופה כי הבקשה תוגש סמוך ככל הניתן לאחר ההרשעה, כדי למנוע שיהוי שיפגע ביעילות בירור הבקשה ובזכויותיו של האזרח שעניינו נדון (השוו: ע"פ 2255/15 אגבריה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (22.3.2016)). עוד אוסיף כי ככל ששר הפנים העדיף את המסלול המנהלי על פני המסלול הפלילי מן הראוי שהשר יציין בבקשה באופן מפורט את הסיבה שבגינה פנה למסלול זה חלף המסלול הפלילי, על מנת לאפשר לבית המשפט לבחון את ההצדקה לכך.
הבקשות לביטול אזרחותם של זיוד ומפארג'ה
105. לצד הסוגיות העקרוניות שנדונו לעיל באשר להסדר ביטול האזרחות בגין הפרת אמונים, עומד בפנינו עניינם הפרטני של זיוד ומפארג'ה. בהקשר זה אקדים אחרית לראשית ואציין כי אינני סבורה שיש להידרש לגופן של ההחלטות המהותיות בעניינם, שכן אופן הגשת הבקשות וניהול ההליכים על ידי גורמי המדינה הרלוונטיים מלמד על קיומם של פגמים היורדים לשורש העניין, אשר די בהם לצורך דחיית הבקשות לביטול אזרחות בעניינם.
--- סוף עמוד 64 ---
106. ראשית, ההחלטה על הגשת הבקשות לביטול אזרחותם של זיוד ומפארג'ה לא התבססה על אמות מידה כלשהן. בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מכך שעסקינן בשני מקרים תקדימיים שבהם ביקש שר הפנים להפעיל סמכות זו, לאחר שבמשך עשורים רבים היא לא הופעלה על ידו (למעט שני מקרים בשנת 2002). גם לאחר שנעשו בחוק שינויים משמעותיים במסגרת תיקון מס' 9, שהעביר לבית המשפט את סמכות ביטול האזרחות במטרה לאפשר את השימוש במנגנון ביטול האזרחות, חלפו למעלה מ-7 שנים מאז חקיקת התיקון ועד שהוגשו הבקשות הראשונות לביטול אזרחות – הן הבקשות בעניינם של מפארג'ה וזיוד. חרף כך, בחר שר הפנים להגיש בקשות אלה מבלי שנקבעו תחילה אמות מידה שלפיהן ייבחרו המקרים המתאימים להגשתן. עבודת המטה לגיבוש אמות מידה כאמור, החלה רק לאחר שהוגשו הבקשות הראשונות, ערב הדיון בערעורים דנן. בהודעה מיום 17.9.2020 עדכן שר הפנים על השלמת גיבוש אמות המידה, והדגיש את חשיבותן בציינו כי "אמות המידה נקבעו בשים לב לטיבו יוצא הדופן של מעשה ביטול מעמד קבע של אדם מחמת הפרת אמונים, והן משקפות את פרשנותם של משיבי הממשלה באשר לאופן יישום הוראות החוק [...]" (פסקה 2 להודעה).