110. כך או כך, ואף שניתן, כאמור, לייחס לאפקט ההרתעתי, ככל שהוכח קיומו ביחס לאוכלוסיית דור ב' לאיחוד משפחות, משקל מסוים בעת הדיון בבקשות לביטול אזרחותם של זיוד ומפארג'ה, ברי כי אין די בכך, וכי על הראיות והטענות המוצגות על ידי שר הפנים להתמקד בראש ובראשונה בתכלית ההצהרתית – וזאת לא נעשה במסגרת הדיון בפני בתי המשפט קמא.
למעלה מן הצורך אציין כי בחוות הדעת המעודכנת של השב"כ שהוגשה לעיוננו בדיון ביום 23.6.2020, אין כדי לבסס את התועלת ההרתעתית בשלילת אזרחותם של בני דור ב' לאיחוד משפחות לעומת אוכלוסיות אחרות. זאת בשונה מחוות דעת שהוגשו, למשל, מטעם גורמי הביטחון בנוגע לאפקטיביות השימוש בהריסת בתי מחבלים, אשר התבססו, בין היתר, על אינדיקציות רבות ועל בחינת השפעת מקרים קודמים של הריסות בתים (ראו לאחרונה: בג"ץ 2770/22 חמארשה נ'
--- סוף עמוד 67 ---
המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, בפסקה 16 לחוות דעתי (19.5.2022)), חוות הדעת ביחס לדור ב' לאיחוד משפחות מבוססת על תיזה שלא הוצגו תימוכין מספקים לביסוסה, וזאת, בין היתר, בהתחשב בכך שהפעם האחרונה שבה נשללה אזרחות בגין הפרת אמונים הייתה בשנת 2002.
111. הנה כי כן, הבקשות לביטול אזרחותם של זיוד ומפארג'ה – שהיו הראשונות מסוגן לאחר שנים רבות שבהן לא נעשה כל שימוש בסמכות המעוגנת בסעיף 11(ב)(2) לחוק – הוגשו מבלי שנקבעו אמות מידה מתאימות; בלא שפורטה ההצדקה להגשתן לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא לערכאה הפלילית; והדיון בהן התקיים שלא על בסיס תכליתה המרכזית של הוראת החוק. בשים לב למשקלם של פגמים אלה ולהצטברותם, ובשים לב לכך שעסקינן בפגיעה בזכות יסוד חשובה, אין מנוס מן הקביעה כי הפגמים האמורים מצדיקים את דחיית הבקשות.
משכך, אציע כי נבטל את הקביעות של בתי המשפט לעניינים מנהליים בעניינם של זיוד ומפארג'ה, ונקבע כי דין הבקשות לביטול אזרחותם להידחות בשל הפגמים המשמעותיים שנפלו בהליכים שהתקיימו בעניינם וזאת כבר בשלב הגשת הבקשות.
112. ויובהר – קביעותיי אלה אינן מתייחסות למעשיהם של זיוד ומפארג'ה לגופם של דברים, ועל כן אין בתוצאה המוצעת על ידי כדי להעיד על בקשות עתידיות לביטול אזרחות אשר יוגשו ביחס למעשים דומים או להפחית חלילה מחומרת העבירות, שהן, כאמור, "מן הבזויות והנקלות שבעבירות והחוטא בה[ן] ראוי כי ייענש בחומרה" (עניין גרבוני, בפסקה 3).
113. בשים לב למסקנות שאליהן הגעתי, לא ראיתי צורך להידרש לטענות נוספות שהועלו מטעם זיוד ומפארג'ה באשר לאופן ניהול ההליך בעניינם, ובכללן הטענה בדבר תיקוני החקיקה שבוצעו תוך כדי ההליכים; והצגת חוות דעת השב"כ בשלב מאוחר של ההליכים. כמו כן לא ראיתי מקום להידרש לטענת המבקשים להצטרף לפיה זיוד ומפארג'ה כלל אינם זכאים למעמד חלופי בשל המעמד המוענק להם על ידי הרשות הפלסטינית והסיוע הכספי המוענק להם על ידה. הדיון בטענה זו התייתר אף הוא במקרה דנן לנוכח התוצאה שאליה הגעתי, וניתן יהיה לבררה בהתבסס על תשתית עובדתית קונקרטית במקרה המתאים לכך.