--- סוף עמוד 78 ---
לביטול אזרחות, ושל היועץ המשפטי לממשלה באישורה, ולידון על-ידי בית המשפט המכריע בבקשה זו.
יישום שוויוני של החוק
7. זיוד ומפארג'ה טוענים כי הסדר ביטול האזרחות פוגע בשוויון בהיותו מפלה בין אזרחים ערבים לאזרחים יהודים. הם מצביעים על כך שבפועל סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות הופעל עד כה רק ביחס לאזרחים ערבים. אמנם, הנתון שהציג בא-כוח שרת הפנים, כי עד כה נשקל ביטול אזרחותם של 31 אזרחים, שכולם ערבים, עשוי לחזק את הטענה האמורה. ברם, תמים דעים אני עם חברתי הנשיאה כי מאחר שעד כה הוגשו לבתי המשפט שלוש בקשות בלבד מכוח הסדר ביטול האזרחות (השתיים שבמוקד הליך זה, ועוד אחת שנמחקה בהסכמה; ראו: עת"מ 12763-04-19), לא ניתן לעת זו להצביע על דפוס של אכיפה בררנית ולא-שוויונית. לא למותר לציין כי גם בא-כוח שרת הפנים הצהיר בדיון שנערך לפנינו כי במישור העקרוני אין מניעה להפעיל את הסדר ביטול האזרחות גם כלפי אזרחים יהודים המעורבים בטרור (עמ' 35 לפרוטוקול הדיון מיום 8.2.2022).
עם זאת, מצאתי לנכון להוסיף לדבריה של הנשיאה בעניין זה, ולהדגיש כי שמירה על השוויון בהפעלת הכלי הכבד של ביטול אזרחות היא דרישה מרכזית וקריטית לשימוש בו. הרי, השמירה על שוויון בין אזרחים בזכויות אזרחיות היא אבן יסוד של שיטתנו המשפטית. כפי שציינתי בעבר, "מדינה שאינה מעניקה לאזרחיה שוויון זכויות, חשופה לטענה כי אין היא דמוקרטיה בשל כך" (בג"ץ 5555/18 חסון נ' כנסת ישראל, פס' 18 לחוות דעתי (8.7.2021)). יש לשמור על שוויון זכויות בין אזרחים; כך גם בנוגע לזכות לאזרחות ולפגיעה בה. לכן, החלטה להפעיל סנקציה כזו – בניגוד למדיניות ארוכת שנים שנמנעה מכך – משמעותה כי יש להפעילה באופן שוויוני כלפי כל אזרחי המדינה, ללא אפליה בין יהודים וערבים. ודוקו: שוויון אינו רק עניין מספרי. אך יש לבחון את יישום החוק ככל שנעשה שימוש בו ולהבטיח בצורה עניינית כי אין אכיפה מפלה ובררנית.
החשיבות של השמירה על השוויון בהפעלת סנקציית ביטול האזרחות נעוצה גם
--- סוף עמוד 79 ---
בתכלית ההצהרתית-גמולית, היא התכלית המרכזית של חוק זה. מדיניות מפלה חוטאת לתכלית ההצהרתית-גמולית של הסדר ביטול האזרחות, אשר מניחה כי מעשים חמורים של טרור, בגידה או ריגול, הם מעשים המבקשים לחתור תחת קיומה וביטחונה של מדינת ישראל, ולכן מהווים הפרת אמונים, שהסנקציה ההולמת אותם בנסיבות מסוימות היא ביטול אזרחות – זאת ללא תלות בזהות המבצעים או הקרבנות של מעשים אלו (ראו והשוו לעמדתי בבג"ץ 5376/16 אבו חדיר נ' שר הביטחון (4.7.2017), שם סברתי כי אין להתערב בהחלטה שלא להרוס את ביתם של אזרחים יהודים אשר ביצעו פעולת טרור. כך, לנוכח תכליתו ההרתעתית של אמצעי זה, והיעדרה של אפליה בין אזרחי ישראל ערבים ויהודים, היות שסנקציית הריסת הבתים אינה ננקטת כלפי אזרחים ערבים). מכל מקום, אין בכוונתי לעודד את השימוש באמצעי של ביטול האזרחות או להתערב בקביעת מדיניות השימוש בו אלא רק להצביע על החשש מיצירת מדיניות לא-שוויונית.