המסלול הראשון, המעוגן בסעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, הוא המסלול המנהלי: הגשת בקשה לביטול אזרחות לבית המשפט לעניינים מינהליים. המעשים המהווים מעשים של הפרת אמונים לפי מסלול זה הם אלו: (א) מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; (ב) סיוע או שידול למעשה טרור; (ג) נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז; (ד) בגידה (לפי סעיפים 99-97 לחוק העונשין); (ה) ריגול חמור (לפי סעיף 113(ב) לחוק העונשין); (ו) רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת לחוק (מדינה עוינת או שטח עוין). במסגרת המסלול המנהלי ״רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, ולקבל ראיות שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון או בא כוחו או בלי לגלותן להם, אם לאחר שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב וכי אי-גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק״ (סעיף 11(ה) לחוק האזרחות).
--- סוף עמוד 82 ---
המסלול השני, המעוגן בסעיף 11א(א) לחוק האזרחות שכותרתו ״סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות״ (סעיף שנחקק במסגרת תיקון מאוחר יותר), הוא המסלול הפלילי: הגשת בקשה לביטול אזרחות לבית המשפט הדן בהליך הפלילי, אשר ״רשאי... לבטל את אזרחותו הישראלית, נוסף על כל עונש אחר״. המעשים שבגינם ניתן להגיש בקשה לביטול אזרחות לפי מסלול זה הם: (א) מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; (ב) בגידה (לפי סעיפים 99-97 לחוק העונשין); (ג) שירות בכוחות האויב (לפי סעיף 101 לחוק העונשין); (ד) ריגול (לפי סעיף 112 לחוק העונשין); (ה) ריגול חמור (לפי סעיף 113(ב) לחוק העונשין). סעיף 11א(ב) לחוק האזרחות קובע כי על בקשה לפי המסלול הפלילי "יחולו הוראות סעיף 11(ג) ו-(ו), בשינויים המחויבים". עניינם של סעיפים אלו, בהתאמה, הוא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה הנדרשת להגשת בקשה לביטול אזרחות, ובמועד שממנו מבוטלת האזרחות על-פי החלטת בית המשפט – היום שבו פסק הדין נעשה חלוט, או מועד מאוחר יותר.
מקריאת החוק עולות ארבע מסקנות: ראשית, ישנם מעשים המקימים עילה לביטול אזרחות רק באחד מן המסלולים (למשל, רכישת מעמד במדינה עוינת, או שידול או סיוע למעשה טרור – במסלול המנהלי בלבד, והעבירות של שירות בכוחות אויב או ריגול – במסלול הפלילי בלבד), וישנם מעשים המקימים עילה לביטול אזרחות בשני המסלולים (למשל, מעשה טרור, ריגול חמור או בגידה). שנית, במסלול המנהלי בית המשפט רשאי לסטות מדיני הראיות, קרי, לקבל ראיות שלא ניתן להגיש בהליך פלילי, ובכלל זה ראיות חסויות, ובמסלול הפלילי לא ניתן לעשות כן (כך נלמד גם מסעיף 11א(ב) לחוק האזרחות, שכאמור מחיל על בקשה לביטול אזרחות במסלול הפלילי את הוראות סעיף 11(ג) ו-(ו), אך לא את הוראות סעיף 11(ה), שעניינו בראיות). שלישית, על-פי המסלול המנהלי, הרשעה פלילית במעשים האמורים אינה תנאי לביטול האזרחות. רביעית, אין בחוק הנחיות לעניין האופן שיש לבחור בין המסלול המנהלי לבין המסלול הפלילי במקרה הנסוב על מעשה המקים עילה לפי שני המסלולים.