יש להדגיש כי בעוד שהמסלול הפלילי מחייב הרשעה פלילית, המסלול המנהלי לכאורה אינו מחייב הרשעה פלילית, אולם הוא יכול להתחיל בהרשעה פלילית. למעשה, החוק מתווה שלוש אפשרויות: הליך שכולו מנהלי – מסלול מנהלי ללא הרשעה פלילית; הליך שכולו פלילי – הרשעה פלילית ולאחריה מסלול פלילי;
--- סוף עמוד 83 ---
והליך שתחילתו פלילי וסופו מנהלי – הרשעה פלילית ולאחריה מסלול מנהלי. גם המעשים של שידול או סיוע למעשה טרור, אשר לא ניתן להמשיך בהם במסלול הפלילי, יכולים להיכנס לאפשרות האחרונה. דהיינו, ייערך הליך פלילי בגינן ולאחריו תוגש בקשה לביטול אזרחות במסלול המנהלי.
10. בהודעה המשלימה מטעם שר הפנים מפורטים השיקולים המנחים לשיטתו לבחירה בין שני המסלולים במקרים שבהם ניתן לעשות כן. חלקים תומכים בשימוש במסלול הפלילי – יעילות באיחוד ההליכים ושיקולים עונשיים; וחלקם מטים לשימוש במסלול המנהלי – הצורך בשימוש בראיות מנהליות והאפשרות להפעיל את כלי ביטול האזרחות במהירות, אף בטרם מסתיים ההליך הפלילי. עוד מובהר בהודעה כי על-פי החוק אין הכרח להוכיח את התקיימות רכיב מעשה הפרת האמונים על-פי הרף הפלילי אלא די בהוכחה ברף מנהלי.
בתשובה להודעה משלימה זו, מצביעים באי-כוחו של זיוד על הפגיעה בזכויות הכרוכה במסלול המנהלי, וטוענים כי השר מחויב לבחור במסלול הפלילי שפגיעתו בזכויות פחותה. באי-כוחו של מפארג'ה גורסים בתשובה כי יש פסול בנקיטת הליך מנהלי לסנקציה של ביטול אזרחות אשר מהווה סנקציה עונשית.
בחוות דעתה של הנשיאה, בהידרשה לשאלת הבחירה בין המסלול הפלילי והמסלול המנהלי, היא עומדת על כך שישנם מקרים שבהם שאלת הבחירה כלל אינה מתעוררת, משום שעל-פי חוק ניתן ללכת בהם רק במסלול אחד. לגבי המסלול המנהלי, מדובר בשלוש קבוצות מקרים: מקרים שבהם החוק מאפשר רק מסלול זה, לנוכח המעשה שבו מדובר (למשל, ביטול אזרחות בגין סיוע או שידול למעשה טרור או בשל רכישת מעמד במדינה עוינת); מקרים שבהם המעשה עצמו מקים עילה לביטול אזרחות בשני המסלולים, אולם לא ניתן לנהל הליך פלילי בגינו, משום שמבצעו לא אותר או משום שהוא יושב דרך קבע מחוץ לישראל; ומקרים שבהם המעשה עצמו מקים עילה לביטול אזרחות בשני המסלולים, ונוהל הליך פלילי בגינו, אולם ההליך לא הסתיים בהרשעה. לפי חוות דעתה של הנשיאה, בכלל מקרים אלו שבהם אין אפשרות לבחור בין המסלולים, אין קושי בנקיטת הליך ביטול אזרחות במסלול המנהלי (ראו פס׳ 98 לחוות דעתה). ברם, לעמדת הנשיאה, במקרים שבהם יש לכאורה בחירה בין המסלולים, משום שבגין מעשה הפרת האמונים נוהל הליך פלילי שהסתיים בהרשעה, חובת המידתיות החלה במשפט המנהלי מחייבת את שר הפנים לבחור לצורך הליך