נתחיל מקריאת החוק. עיון בעילות ביטול האזרחות בהליך המנהלי מגלה כי הן מורכבות משני סוגים. בסוג הראשון נמצא ביטול אזרחות שנרכשה על יסוד פרטים כוזבים (סעיפים 11(א) ו-11(ב)(1)), וביטול אזרחות של מי שרכש אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה עוינת או בשטח עוין (סעיף 11(ב)(2)(ג)). בסוג השני נמצאים ביטול אזרחות של מי שעשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, כאשר המעשה מהווה עבירה פלילית של מעשה טרור (לרבות שידול או סיוע), בגידה או ריגול חמור (סעיף 11(ב)(2)(א) ו-11(ב)(2)(ב)). הסוג הראשון דורש בירור עובדתי פשוט באופן יחסי; בעוד שהסוג השני – עניינו בעבירה פלילית (על-פי חוק העונשין ו/או על-פי חוק המאבק בטרור) אשר לבירורה מתאים הליך פלילי מלא, על כל הכרוך
--- סוף עמוד 87 ---
בכך. סדרי הדין – חוק האזרחות והתקנות שנקבעו מכוחו (תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות), תשע"ז-2017 – לא מבחינים בין שני הסוגים אלא קובעים מסלול מנהלי אחד. בתקנות מצוין כי בקשת שר הפנים לביטול אזרחות לפי סעיף 11(ב) לחוק – על כל עילותיו – תכלול את "פירוט הנימוקים שבעובדה ובחוק שעליהם מתבססת" (תקנה 3(א)(3)), כאשר העובדות יאומתו בתצהיר (תקנה 3(ב)). עוד נקבע כי "בית המשפט ידון בבקשת שר הפנים על פי מכלול הראיות שהובאו לפניו ובכלל זה ראיות שהוגשו לפי סעיף 11(ה) לחוק" (תקנה 7(א)) וכי ניתן להתיר חקירת מצהיר (תקנה 7(ב)). כאן מתגלה הקושי במסלול המנהלי; קושי הטמון בכלים של המשפט המנהלי עצמו, או ליתר דיוק – בהיעדרם.
דעתי היא כי סדרי דין מנהליים אלו מתאימים לבקשות המבוססות על הסוג הראשון של העילות – אשר ככלל אינו דורש בירור עובדתי מורכב ואינו מבוסס במישרין על עבירה פלילית – ומאפשרים קיומו של הליך ראוי ונאות לבירורן. אולם מתקשה אני לראות הכיצד יתנהל ההליך בסוג השני. ניטול לדוגמא אדם אשר נטען כי ביצע עבירה של מעשה טרור או של ריגול חמור לפי סעיף 113 לחוק העונשין. הוא כופר וטוען כי לא ביצע את העבירה. או שהוא טוען, למשל, כי ביצע את העבירה ברובד העובדתי שלה בלבד, ללא היסוד הנפשי הנדרש (מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי על-פי חוק המאבק בטרור, או כוונה לפגוע בביטחון המדינה על-פי סעיף 113 לחוק העונשין). מקרה שיכול להיות מורכב בהיבט זה, הוא אדם אשר דרס אדם אחר ולשיטתו מדובר בתאונת דרכים ולא ב"פיגוע דריסה". כיצד ניתן להוכיח את ביצוע העבירה – הן ביסוד העובדתי והן ביסוד הנפשי? הפרוצדורה המנהלית מדברת על הגשת מסמכים ותצהיר. אך בנוגע לאפשרויות אחרות היא שותקת. האם אפשר להביא עדים? האם יוגש תיק החקירה? כיצד יוכרעו היבטים שבנפש ולא בעובדה? אלו הן שאלות הנוגעות רק לעבירות הפליליות, ולא לעילות העובדתיות מהסוג הראשון.