ג. אזרח אשר נטען כי ביצע מעשה של הפרת אמונים לפי סעיף 11(ב)(2)(א) או 11(ב)(2)(ב) לחוק האזרחות, אך לא נוהל נגדו הליך פלילי מטעמים דיוניים, משום שאינו נמצא בישראל – ניתן לנקוט נגדו הליך ביטול אזרחות במסלול מנהלי מתחילתו ועד סופו, ולהוכיח את המעשה בראיות מנהליות. זאת, בפרט אם תכליתו של ביטול האזרחות אינה רק הצהרתית-גמולית אלא גם ביטחונית-מניעתית. השאלה מהם טיב ועוצמת הראיות הדרושים תידון בבוא העת במקרים הרלוונטיים.
ד. אזרח אשר נטען כי ביצע מעשה של הפרת אמונים לפי סעיף 11(ב)(2)(ג) לחוק האזרחות – רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח עוינים – ניתן לנקוט נגדו הליך ביטול אזרחות במסלול מנהלי מתחילתו ועד סופו, ולהוכיח את המעשה בראיות מנהליות. השאלה מהם טיב ועוצמת הראיות הדרושים תידון בבוא העת במקרים הרלוונטיים.
סבורני כי יישום החוק על-פי כללים אלו תואם את לשונו ומגשים את תכליותיו תוך שמירה על פגיעה מידתית בזכות לאזרחות.
הסעד הראוי בעניינם של זיוד ומפארג'ה
16. ומן הכללי אל הפרטני. ההליך דנן נסוב כאמור על שתי בקשות לביטול אזרחות – בעניינו של זיוד ובעניינו של מפארג'ה. מחוות דעתה של הנשיאה, ומהערותיי לעיל, עולה כי בהליכים נפלו פגמים משמעותיים: ראשית, הן הוגשו טרם גיבוש אמות המידה להפעלת הסמכות. אני מסכים עם חברתי הנשיאה כי התנהלות כזו היא בגדר ״רתימת העגלה לפני הסוסים״. שנית, הבקשות בעניין זיוד ומפארג׳ה הוגשו במסלול המנהלי, שלא רק על יסוד ממצאי ההליכים הפליליים שבהם הם הורשעו, אלא בתוספת ראיות מנהליות חסויות, באופן הפוגע בזכויות דיוניות ללא כל הצדקה. שלישית, הבקשות נדונו ונבחנו בראי התכלית ההרתעתית הנטענת של ביטול האזרחות, ולא בראי תכליתו המרכזית והראויה – התכלית ההצהרתית-גמולית, אשר הונחה על השולחן רק בשלב מאוחר יותר של ההליך, במסגרת הדיון בערעור. רביעית, הבקשות נתמכו בחוות דעת השב״כ, אשר מהאמור לעיל עולה כי לא היה מקום להגישה ולהתבסס עליה לצורך הדיון בבקשות. זאת, הן בשל היותה ראיה מנהלית חסויה, הן
--- סוף עמוד 92 ---
מאחר שהיא נשענת על תכלית הרתעתית שאינה תכלית החוק, והן בשל הקריטריון המפלה שביסודה. מעבר לכך, לא למותר לציין כי גם אני, כחברתי הנשיאה, לא מצאתי את חוות הדעת האמורה משכנעת (ראו פס׳ 110 לחוות דעתה של הנשיאה). דומה כי לא בכדי נסוגה המדינה מהתבססות על חוות הדעת, או לכל הפחות ממתן משקל רב לה, בטיעוניה המאוחרים. כך, באמות המידה שצורפו להודעה המשלימה מטעם שר הפנים אין התייחסות ספציפית לאוכלוסיית "דור ב' לאיחוד משפחות"; מצוין אמנם כי ניתן לתת משקל לכך שאדם אינו אזרח ישראל מלידה, אך זאת במידה שקיבל אזרחות בהיותו בגיר, זאת להבדיל מאדם אשר אחד מהוריו הוא מתאזרח. אף במהלך הדיון השני שנערך בפנינו צוין כי טענת המדינה לתכלית הרתעתית אינה נתמכת בחוות הדעת האמורה (עמ׳ 32 לפרוטוקול הדיון מיום 8.2.2022).