ברובד העקרוני, הסעד נועד לאזן בין האינטרס של הפרט, הנפגע מהפגמים בהליך המנהלי, לבין האינטרס הציבורי, אשר לו שני פנים – הן הגנה על סדרי המינהל וחוקיות פעולותיו; והן הגנה על היכולת של המינהל להפעיל את סמכותו ולהגשים את התועלת שבה (ראו: זמיר, בעמ׳ 2883-2881). השיקולים הרלוונטיים בבחירת הסעד כוללים את חומרת ההפרה והזכות שנפגעה כתוצאה ממנה, הנזק שנגרם לפרט כתוצאה מההפרה, האם ניתן לתקנה בהליך מאוחר ומה הנזק שייגרם לציבור כתוצאה מביטול ההליך (ראו: זמיר, בעמ׳ 3008-3007; בג״ץ 2911/94 באקי נ' מנכ"ל משרד הפנים, פ"ד מח(5) 291, 306 (1994); בג"ץ 5660/10 עמותת איתך – משפטניות למען צדק נ' ראש ממשלת ישראל, פס' 21 (22.8.2010)).
הסעד המנהלי יכול אפוא ללבוש מגוון צורות, מבטלות מלאה של ההחלטה המנהלית ועד הותרתה על כנה. "בין קצוות אלו, יכול בית המשפט לתמרן בין סוגים רבים של סעד כפי שמתבקש בנסיבות המקרה. בין השאר, גם אם נפל בהחלטה המנהלית פגם חמור, בית המשפט יכול להימנע מהצהרת בטלות ולהסתפק בהחזרת העניין הנדון אל הרשות שקיבלה את ההחלטה, עם הנחיה לתקן את הפגם או לדון מחדש בעניין לאור הערות בית המשפט" (זמיר, בעמ' 2999-2998). בעניין אחר, שבו נדרש בית משפט זה להכריע מה הסעד שיש לתת במקרה שבו נפל פגם בהליכי מכרז, נפסק (מפי השופט מ' מזוז ובהסכמת חבריי הנשיאה א' חיות והשופט ע' פוגלמן):
--- סוף עמוד 94 ---
"גם אם הגיע בית המשפט למסקנה כי הפגם שנפל בהליך הוא מהותי, אין הדבר מוביל בהכרח לביטול הליכי המכרז.
(...)
'ביטול מכרז לשם עריכתו מחדש אינו דבר של מה בכך. (...) יש להימנע מצעד כזה ככל שניתן. אמנם, במקרים חריגים ויוצאי דופן, ייתכן כי לא יהיה מנוס מלבטל מכרז (...). אך באפשרות של ביטול המכרז יש לנקוט רק בהעדר כל חלופה ראויה אחרת. במקרה שלפנינו קיימת חלופה אחרת...' (...)
הדרך האחרת במקרה שלפנינו היא החזרת הענין לוועדת המכרזים לצורך קבלת החלטה מתוקנת שאינה פגומה בפגם בו מדובר, ובצדק בחר בה בית משפט קמא (...).
(...)
ככל שניתן לתקן את הפגם על ידי החזרת הענין לוועדת המכרזים כדי שזו תקבל החלטה מתוקנת, מבלי שהדבר יפגע בעקרון השוויון - זוהי "דרך המלך" שיש לצעוד בה. ודוק: החזרת הענין לוועדת המכרזים גם היא בגדר סעד של ביטול מעשה מינהלי, אלא שמדובר בביטול נקודתי של החלק הפגום בלבד ולא ביטול ההליך המינהלי כולו. השאלה שיש לבחון בכל מקרה לגופו היא אם כן, האם הפגם ניתן לתיקון על ידי החזרת הענין להחלטה מחודשת, או שמא אין מנוס מלהורות על ביטול המכרז כולו משום שאין אפשרות מעשית להחזיר את הענין לוועדה או משום שהדבר כרוך בפגיעה בעקרונות היסוד של דיני המכרזים." (עע"מ 4529/15 אורט ישראל (חל"צ) נ' המועצה המקומית דלית אל כרמל, פס' 15 לפסק דינו של השופט מ' מזוז (24.8.2015) (ההדגשות הוספו)).