4. לצד זאת, במישור העקרוני סבורני, כי לא כל תיקון שנעשה בחוק שהיה קיים ערב חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מוציא מכלל פעולה את הוראת שמירת הדינים; כבודה במקומה מונח, שׂוּמה עלינו ליתן לה את מלוא תוקפה. ככלל, כאשר מועלית טענה חוקתית, כלפי חקיקה 'ישנה' הכוללת תיקון 'חדש', מן הראוי לטעון, ובית המשפט נדרש לבחון, אם אכן יש לקיים בחינה חוקתית לגופו של עניין, או שמא ניתן לדחות את הטענות הללו, מחמת הוראת שמירת הדינים, באמצעות ניתוח אופיו של התיקון שבוצע בחוק ה'ישן' – "הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב" (במדבר, יג, יח). כך למשל, במקרים מובהקים, שבהם התיקון הופך את ההסדר החוקי על פיו, או משנה לחלוטין את יסודותיו, ניתן לכאורה לקבוע כי הדין אינו 'שמור' עוד. זאת, גם כאשר מדובר בתיקון מיטיב (ראו: בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג(5) 241 (1999)). לעומת זאת, במקרים שבהם לא נעשה אלא תיקון מינורי, 'טכני' ביסודו, הוא אינו אמור להשפיע על חסינות הדין הקיים, בהינתן פסקת שמירת הדינים. בתווך, כדרכו של עולם, מצויים מקרים גבוליים, מורכבים יותר, אשר נדרש לנתח את משמעות התיקון שנעשה בהם, באופן קפדני ומדוקדק, טרם הכרעה אם הוראת שמירת הדינים חלה בעניינם, אם לאו; כל מקרה ונסיבותיו. מכל מקום, ברי כי לא ניתן להמעיט בחשיבותה של פסקת שמירת הדינים, אשר באה בשעתו כ'עסקת חבילה', יחד עם יתר הוראות חוק-היסוד, והריהי חלק בלתי-נפרד ממנו (להרחבה: ראו את פרוטוקולי הדיונים שהתקיימו, הן במליאת הכנסת, הן בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כדי להבין את הרקע לחקיקת פסקת שמירת הדינים, שבסעיף 10 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). גם חברתי הנשיאה אינה קובעת מסמרות לעתיד לבוא, לגבי מצבים אחרים, שבהם עשויה להתעורר שאלה לגבי תחולת פסקת שמירת הדינים. הערתי את אשר הערתי, כדי שנדע להישמר, לא לדוּש בעקבינו את הוראת שמירת הדינים; חשיבותה רבה.
קיומן של אמות מידה להגשת בקשות לביטול אזרחות
--- סוף עמוד 99 ---
5. כאמור בחוות הדעת של חברתי הנשיאה, במועד הגשת הבקשות לביטול אזרחות, טרם נקבעו אמות מידה להפעלת סמכות זו. משכך, זיוד ומפארג'ה טענו בכתבי-טענותיהם, כי הפעלת הסמכות, מבלעדי אמות מידה סדורות ומוגדרות, הריהי מנוגדת לכללי המשפט המינהלי, ומקימה חשש לשרירותיות. לאחר הגשת הערעורים הודיע שר הפנים, כי נעשית עבודת מטה לצורך גיבוש אמות המידה. בהמשך, ביום 17.9.2020, עדכן שר הפנים כי עבודת המטה הסתיימה, וכי גובשו אמות מידה, "בתום עבודת מטה מקיפה, בהובלת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי) ובשיתוף עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי), המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), והייעוץ המשפטי לרשות האוכלוסין ולשירות הביטחון הכללי". עוד ציין שר הפנים, כי "בתום עבודת המטה, נוסחן הסופי של אמות המידה הובא לבחינת היועץ המשפטי לממשלה ואושר על-ידו". כעולה ממסמך שצורף להודעה זו, בגדרי אמות המידה הוצגו התכליות העומדות ביסוד ההסדר, ונקבעו שיקולים שונים שעל שר הפנים לשקול, עובר להגשת בקשה לביטול אזרחות. בנוסף צוין, כי קודם להגשת בקשה כאמור, על שר הפנים לקבל את עמדת המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), לגבי "ניתוח קיומה העובדתי של העבירה ברמה המינהלית, ואין הכרח כי יתקיימו כלל הרכיבים הדרושים להעמדה לדין על פי הרף הפלילי", ועל בסיסה לבחון "האם מתקיים התנאי המקדים של ביצוע מעשה 'הפרת אמונים'".