--- סוף עמוד 102 ---
קרא: שיקול-דעת – בתחום מסויים, חובה היא המוטלת עליה לשקול, בנסיבות אלו ואחרות, אם נכון וראוי כי תעשה שימוש בסמכותה, ובהיווצר הנסיבות לכך – אף חייבת היא לעשות מעשה כסמכותה" (וראו גם חוות דעתי בבג"ץ 4491/13 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' ממשלת ישראל, פ"ד סז(1) 177, 299-297 (2014)). בענייננו, משהחליט שר הפנים בשעתו להפעיל את סמכותו, בהגשת בקשה להורות על ביטול אזרחותם של זיוד (שביצע פיגוע דריסה ודקירה בצומת גן שמואל) ומפארג'ה (שביצע פיגוע בהטמינוֹ מטען נפץ באוטובוס עמוס נוסעים בלב העיר תל אביב), נראה כי לא זו בלבד שבסמכותו לפנות עתה בבקשה מחודשת, לערכאה המתאימה, אלא שאף מוטלת עליו חובה לשקול לעשות שימוש בסמכותו-זו מחדש; זו אחריותו, זהו תפקידו.
9. אדגיש. אלמלא התקלה שנפלה, בהגשת הבקשה לערכאה המינהלית, במקום לזו הפלילית – תקלה הניתנת לתיקון עתה, באמצעות פנייה לערכאה המתאימה – ספק רב אם היה מקום להורות על ביטול פסק הדין הקודם בעניינו של זיוד (שבו נקבע כי האזרחות תבוטל, כבקשת שר הפנים), ואם לא היה מקום להתערבותנו בפסק הדין שניתן בעניינו של מפארג'ה (שבגדרו נדחתה בקשת שר הפנים). כפי שפורט בחוות הדעת של חברתי הנשיאה, כאשר מדובר באדם המחזיק באזרחות זרה – הביטול אינו מותירוֹ חסר כל אזרחות; וכאשר מדובר באדם שאינו מחזיק באזרחות אחרת – יש להעניק לו תושבות קבע מותנית, או מעמד קבוע יעודי אחר, כפי שיורה שר הפנים, לאחר ביטול אזרחותו. מכך נובע, במכלול הנסיבות, כי אין מדובר בפגיעה קשה ומשמעותית, אלא בפגיעה תחומה ומצומצמת, שנועדה להגשמת התכלית ההצהרתית, שלפיה – אדם המפר אמונים כלפי המדינה, ומבצע מעשים קיצוניים כדי לפגוע בה ולחתור תחת קיומה, אינו יכול עוד להימנות על קהל עדת אזרחיה. דוגמה טובה לכך הם המקרים שלפנינו: בנסיבות העניין דנן, משמעות שלילת האזרחות היא ברורה והחלטית – מי שביצע פשעים חמורים ביותר נגד אזרחים אחרים, ניסיונות רצח רבים, מתוך מטרה להשליט טרור, לא יוכל עוד להחזיק באזרחותו הישראלית; בכגון דא, גישת "תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ" (קהלת ז, יח) היא תרתי דסתרי – ואין להלמה. על כן, בהינתן היקף הפגיעה המצומצם בזכות החוקתית לאזרחות, והתכלית החשובה שאותה ביקש המחוקק להגשים, נראה כי החלטה על שלילת אזרחות במקרים כגון דא, איננה צעד כה דרמטי. כפי שמציינת חברתי הנשיאה, במקרים כאלה, יש בסיס לטענה "כי זיקתו של אותו אזרח למדינה ותחושת שייכותו אליה היו רופפים ממילא ומשכך הפגיעה בו אינה משמעותית בהשוואה לשלילת אזרחות של אדם אחר" (פסקה 40 לחוות דעתה). מטעם זה, בין היתר, אני חלוק על חברי המשנה לנשיאה ע' פוגלמן, הסבור, כי בהעדר הסדרה סטטוטורית של רישיון ישיבה יעודי, יציב וקבוע – ההסדר החקיקתי