11. הזכות לאזרחות וזיקתה לזכות לחיי משפחה וחברה – האמת ניתנת להיאמר, וכאן אני מבקשת ללכת מעבר לאמור בפסק דינה של חברתי הנשיאה חיות, כי השפעתה של שלילת האזרחות על תפיסתו העצמית של האדם עשויה להיות משמעותית, אך לא תמיד היא כזו. הבחנה זו באה לידי ביטוי כאמור גם במקרים שבפנינו. כך, אף שעל דרך הכלל ניתן לומר כי אזרחות מהווה חלק מכונן מזהותו של האדם, ייתכן מאד כי מי שמזהים עצמם עם מאבק מזוין במדינת ישראל אינם רואים באזרחותם הישראלית ממד המגדיר את תפיסת הזהות שלהם. בהתאמה, שלילתה לא תוביל בהכרח להשפלתם ולפגיעה בכבודם. למעשה, מסקנה זו כרוכה יד ביד עם מאפייניהם הבסיסיים של מעשי
--- סוף עמוד 108 ---
טרור או ריגול חמורים, ובפרט כשאלו נסבים על נקודת מוצא הכופרת בקיומה של זיקת זהות בין מבצעי המעשים לבין מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. במובן זה, וככל שעסקינן בהסדר המופנה בעיקרו כלפי מקרים מסוג זה, ניתן היה לטעון כי נחלשת עד מאוד הפגיעה באינטרס המוגן שבו התמקדה חברתי הנשיאה חיות. על רקע זה, חשוב אפוא לבחון האם יש עיגון אפשרי נוסף להגנה החוקתית על הזכות לאזרחות.
12. על רקע האמור, לטעמי, התשובה נעוצה בכך ששלילת האזרחות משפיעה במישרין על יכולתו של האדם לקיים ביציבות ובחופשיות את קשרי המשפחה והקהילה שלו בטריטוריה מסוימת, שהרי האזרחות מבטאת באופן החזק ביותר את הזכות לחיות במדינה, ולא להיות "נע ונד בארץ" כמו קין בשעתו. ואמנם, היבט זה של הזכות לאזרחות, דהיינו זיקתה לזכות לחיי משפחה הוזכר בעבר אף בפסיקתו של בית הדין האירופי לזכויות אדם בהתדיינויות שנסבו על שלילת אזרחות ממי שהיו מעורבים בפעילות טרור (בהקשרו של סעיף 8 לאמנה האירופית על זכויות אדם המתייחס להגנה על הזכות לפרטיות ולחיי משפחה. ראו למשל: K2 v. the United Kingdom, no. 42387/13 (2017); Goumid and others v. France, no. 52273/16 (2020); Usmanov v. Russia, no. 43936/18 (2020); Johansen v. Denmark, no. 27801/19 (2022). כן ראו: בג"ץ 7803/06 אבו ערפה נ' שר הפנים, פסקה 19 לפסק דיני (13.9.2017) (להלן: עניין אבו ערפה)).
13. אכן, בישראל מקנה האזרחות למי שמחזיק בה בראש ובראשונה את הזכות לשהות במדינה, לצאת אותה ולשוב אליה (ראו: סעיף 6(ב) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כן ראו: סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), המטיל את החובה להצטייד באשרה על מנת להיכנס לישראל רק על מי שאינם אזרחים. בהתאמה, סעיף 13 לחוק זה, המסדיר את הליך ההרחקה מישראל, אינו חל על מי שהוא אזרח ישראלי). הדברים קשורים בכך שהזכות לאזרחות אינה רק זכות בפני עצמה, אלא כפי שכבר הוסבר, "זכות לזכויות", תנאי לקיומן של זכויות אחרות. כך, מי שמאבד אותה, חשוף להפרה של זכויות יסוד אחרות שלו (ראו: ארנדט, בעמ' 25. כן ראו: אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל כרך ב – רשויות השלטון ואזרחות 1071 (2005); עמרי בן-צבי "הקהילה החוקתית: על הקשר בין מעמד אזרחי לזכויות יסוד" משפטים נ 471, 475 (2020)).