--- סוף עמוד 109 ---
14. שלילת אזרחות מאדם, בפרט במצבים שבהם לא ניתן תחתיה רישיון ישיבה אחר, מעמידה אותו בסכנת הרחקה מישראל (ויודגש – תרחיש זה רלוונטי בענייננו למי שהם בעלי אזרחות נוספת ועל כן עם שלילת אזרחותם הישראלית, הלכה למעשה, לא צפויים לקבל כל רישיון ישיבה בהתאם להוראות סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות). הרחקתו של אדם ממקום מושבו והעברתו למקום אחר כרוכה בפגיעה חמורה בכבודו וביכולתו להתקיים כיצור חברתי. זאת, בשים לב לכך שמקום מגוריו של אדם אינו רק קורת גג אלא יש לו משמעויות משפחתיות, חברתיות וזהותיות (M. Stravropoulou, The Right Not To Be Displaced, 9 AM. U .J. INT’L L. & POL’Y 689, 717 (1994)). על כך יש להוסיף כי עוצמת הפגיעה בזכויות הכרוכה בהרחקה כאמור נגזרת מעוצמת זיקתו של הפרט לישראל. במובן זה, ככל שעסקינן באזרח שמרכז חייו בישראל, הרחקתו תוביל לפגיעה משמעותית יותר בו. כזכור, בעניין אבו ערפה, שעסק בסוגיה של שלילת רישיון קבע בעילה של הפרת אמונים מכוח הסמכות הכללית הקבועה בחוק הכניסה לישראל, נקבע כי האפשרות לבטל רישיון לישיבת קבע כרוכה בפגיעה קשה בזכויות יסוד:
"עוצמת הפגיעה בזכויות ובאינטרסים של הפרט הכרוכה בהרחקה כאמור עומדת ביחס ישר לעוצמת זיקתו לישראל ולמקום מגוריו: ככל שיושב הפרט בארץ תקופה רציפה יותר, כך גירושו מביתו כרוך בפגיעה בזכויות רבות יותר שזכו למעמד חוקתי במשפטנו. ביטול הרישיון – וכפועל יוצא: הרחקתו של הפרט מישראל – פוגעים כמובן בכבודו ובחירותו של הפרט. לצד זאת, שלילת הרישיון עלולה להוביל גם לפגיעה חמורה בזכות לחיי משפחה, אשר הוכרה במשפט הישראלי כזכות חוקתית הנגזרת מזכות האדם לכבוד" (שם, בפסקה 47 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ע' פוגלמן).
הדברים יפים אף לענייננו, בשינויים המתחייבים (מבלי לגרוע מכך שבמישור המעשי מאז ניתן פסק הדין בעניין אבו ערפה תוקן חוק הכניסה לישראל כך שכיום קיימת בו עילה קונקרטית של ביטול רישיון לישיבת קבע בשל הפרת אמונים, המעוגנת בסעיף 11א לחוק זה, הסדר בעל מאפיינים דומים לזה שנדון בפנינו). כך, ככל שמי שאזרחותו נשללה התגורר עד כה בישראל יחד עם בני משפחתו, הרי ששלילת האזרחות עלולה לפגוע בזכותו לחיי משפחה במקום מגוריו (ראו בהקשר זה את דבריי בעניין אבו ערפה, בפסקה 19 לפסק דיני. למעמדה החוקתי של הזכות לחיי משפחה בשיטתנו המשפטית, ראו עוד: בג"ץ 2355/98 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 782 (1999); בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל