--- סוף עמוד 112 ---
19. אם כן, כלל האמור לעיל מלמד כי אף ללא זיקה זהותית בין האדם שאזרחותו נשללת לבין המדינה, שלילת האזרחות כרוכה בפגיעה קשה בכבודו, ולו במובן של שייכות לקהילה ולמשפחה. זאת בנוסף להשלכות על היבטים חוקתיים נוספים. בהתאם לכך, די לנו באמור כדי לקבוע כי שלילת אזרחותו של אדם מהווה פגיעה בזכות חוקתית.
20. חשוב להדגיש: הדיון לעיל נסב על השלב הראשון של הליך הבחינה החוקתית, ביחס לעצם קיומה של פגיעה בזכות חוקתית. אין בכל האמור כדי ללמד כי פגיעה בזכות לאזרחות אינה אפשרית אף פעם. זו מצוות המחוקק, ושיטת המשפט שלנו אינה מצדדת בגישה המקנה לאף זכות מעמד "מוחלט". אולם, בבואנו לבחון החלטה על שלילת אזרחות, יש להקדים ולהבין את היקפה של הזכות שבה מדובר ואת הערכים המוגנים שביסודה.
21. בהמשך לכך, אני מצטרפת כאמור למסקנתה של הנשיאה חיות שקבעה כי ההסדר הסטטוטורי שבפנינו צולח את מבחני פסקת ההגבלה, בהינתן פרשנותה המקיימת ביחס לטיב רישיון הישיבה שיוענק למי שכתוצאה משלילת אזרחותו יוותר חסר כל אזרחות אחרת. בכלל זה, אדגיש כי אף אני שותפה לעמדתה של הנשיאה חיות כי התכלית ההצהרתית היא התכלית המרכזית שניצבת ביסודו של הסדר שלילת האזרחות, הגם שעשוי להילוות לה אפקט הרתעתי ומניעתי מסוים (להבדיל מתכלית גמולית עצמאית, עניין שבו אינני רואה עין בעין עם חברי המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל). בצד דברים אלה, ומהיבטו של מבחן המידתיות במובנו הצר, אבקש לייחד בכל זאת עוד מספר מילים ביחס לחשיבותו של המשפט הבינלאומי בענייננו, כמפורט להלן.
המישור החוקתי: מבחן המידתיות בראי הזכות לאזרחות במשפט הבינלאומי
22. מורכבות נוספת של הדיון שבפנינו נוגעת לשאלת היחס שבין תיקון מס' 9, המאפשר כאמור שלילת אזרחות בגין חוסר נאמנות, לבין עקרונות המשפט הבינלאומי ביחס לאזרחות ובפרט לשלילתה. לשיטתי, וכפי שיוסבר להלן, סוגיה זו היא בעלת משקל רב ככל שהדברים נוגעים לבחינת מידתיותו של ההסדר הסטטוטורי העומד לדיון.
--- סוף עמוד 113 ---
23. המשפט הבינלאומי רלוונטי לענייננו רק בהיבטים מסוימים של הדיון, אך אלה הם היבטים שאינם זניחים כלל ועיקר. כפי שצוין, התייחסותו המרכזית של המשפט הבינלאומי לאפשרות של שלילת אזרחות נוגעת להשלכותיה, דהיינו לאפשרות שהאדם הנוגע בדבר יישאר נטול אזרחות. בעניינו, תיקון מס' 9 אינו מסייג את תחולתו רק למצבים שבהם מי שאזרחותו נשללת הוא בעל אזרחות נוספת, אלא מכיר במפורש גם באפשרות שביטול האזרחות הישראלית יותיר אדם חסר כל אזרחות ובלבד שבמקרה זה יינתן לו רישיון לישיבה בישראל. אני מבקשת להתייחס ביתר הרחבה למתח זה בין המישור הבינלאומי לבין מישור המשפט הפנימי.