פסקי דין

ע"א 1395-02 נסקה לוי נ' האפוטרופוס הכללי כמנהל נכסי המנוחה וידה בן עזרא ז"ל , פ"ד נט(5) 49 - חלק 6

04 ינואר 2005
הדפסה

--- סוף עמוד 58 ---

עיסקה שדבר קיומה ומהותה טעונים הוכחה (ראו: דנ"א 1522/94 נייגר נ' מיטלברג [1], בעמ' 325; ע"א 3991/96 וילוז'ני נ' מעלה השרון (הרצליה) בנין והשקעות 93 בע"מ (להלן – פרשת וילוז'ני [2]), בעמ' 286-285 וע"א 6426/98 קייקוב נ' טל [3], בעמ' 796). בייפוי-הכוח הכללי, שבו הסמיכה וידה את אברהם לבצע בשמה ומטעמה פעולות משפטיות רבות ומגוונות, לא הוזכרו כלל זכויותיה של וידה בדירה ובחנות, ולא נכללה בו הסמכה מפורשת לאברהם להעביר לעצמו או למערערת זכויות אלו. ממילא לא פורטו בייפוי-הכוח רכיבי ההסכמה שבלעדיהם אין ייפוי-הכוח ראוי להיחשב כהתחייבות בכתב לעשיית עיסקה במקרקעין לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, או כהתחייבות בכתב להעניק מתנה לפי סעיף 5 לחוק המתנה, תשכ"ח-1968 (השוו: ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי [4], בעמ' 423; פרשת וילוז'ני [2], בעמ' 286; ע"א 3205/00 נאטור נ' יאסין [5], בעמ' 150).

15. בתביעתו ובסיכומיו לפני בית-המשפט המחוזי לא טען המשיב כי בהיעדר ראיה לדבר קיומה ולמהותה של עיסקה שלמימושה נתנה וידה לאברהם את ייפוי-הכוח, לא היה אברהם רשאי לעשות שימוש בייפוי-הכוח לביצוע פעולות הנוגעות לזכויותיה בחנות ובדירה. ובהיעדר טענה לעניין זה מטעם המשיב אף המערערת לא טענה לגביה. משמצאה השופטת להעלות שאלה זו מיוזמתה, הזמינה את באי-כוח הצדדים להשיב עליה. עתה טענה המערערת כי בייפוי-הכוח הכללי שהעניקה לאברהם ביקשה וידה להבטיח כי אברהם ידאג לשלומה ולעתידה תוך שהותירה בידיו שיקול-דעת כיצד לעשות כן. לחלופין טענה כי אף אם בעת עשיית ייפוי-הכוח טרם התגבשה עיסקת היסוד, הרי שעיסקה זו התגבשה מאוחר יותר, מכוח התנהגות הצדדים, בכך שאברהם והמערערת סעדו את וידה וטיפלו בה במהלך שנותיה האחרונות. חוששני שבטענות אלו לא ניתן מענה לשאלה שהשופטת הציגה לפני הצדדים. מן הנתונים שנמצאו לפני בית-המשפט המחוזי עלה כי וידה לקתה במחלת אלצהיימר כחמש או שש שנים לפני פטירתה. בית-המשפט המחוזי הניח כי במועד חתימתה על ייפוי-הכוח עדיין הייתה וידה מסוגלת להבין את פשר עשייתה, אך להנחה הניצבת ביסוד טיעוניה של המערערת כי הסכמת וידה להעברת זכויותיה בדירה ובחנות התגבשה במועד מאוחר יותר, לאחר שמחלתה החמירה, והיא נזקקה לסיעודם ולטיפולם של אברהם ושל המערערת, לא מצאתי עיגון בראיות. למותר להזכיר כי אפילו הנחנו כי וידה הייתה כשירה להסכים להעברת זכויותיה, הרי שבהיעדר מסמך בכתב אין במה שנאמר על אודות תוכן הסכמתה כדי להקים התחייבות משפטית אכיפה.

עמוד הקודם1...56
7...10עמוד הבא