המרצות הפתיחה מושא העתירה
43. על רקע ההתדרדרות המתמשכת במערכת היחסים בין הצדדים, הוגשו כאמור ארבע המרצות פתיחה נוספות, שהוכרעו כולן על-ידי בית המשפט המחוזי בפסק הדין מושא הליך זה. למען הסדר הטוב, יפורטו להלן, בקיצור, עיקרי הטענות שנכללו בהמרצות הפתיחה. לאחר מכן אביא את תמצית פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
ה"פ 24245-06-15
44. במסגרת הליך זה עתרה השותפות למספר סעדים, ובכללם: צו האוסר על לוסקין לסכל את החזר התשלומים לנאות דקלים, צו האוסר על לוסקין לעשות שימוש לרעה בזכות החתימה שלו, צו המורה ללוסקין להעביר לידי השותפות מסמכים שלה הנמצאים ברשותו, וכן צו המצהיר כי השותפות התקשרה כדין עם משרד עורכי דין אחר לצורך ייצוגה. השותפות טענה כי הסכסוך בין קבוצת לוסקין לבין קבוצת בן דוד פוגע בה וכי לוסקין משתמש בכוחו כדירקטור ככלי ניגוח נגד קבוצת בן דוד, באופן שפוגע גם בחברה ובשותפות. מנגד, טען לוסקין שהמרצת פתיחה זו מהווה ניסיון פסול לשנות את זכויות החתימה שלו, בניגוד להסכמי בעלי המניות, זאת כדי להוביל לפגיעה בו. לוסקין הוסיף וטען כי הסכם ההלוואה עם נאות דקלים לא קיבל את האישורים הנדרשים לפי המערכת ההסכמית, ולפיכך הוא מחוסר תוקף.
ה"פ 53099-12-15
45. במסגרת הליך זה עתרה קבוצת לוסקין לקבלת סעדים הצהרתיים שונים, וביניהם: הצהרה כי סעיפים 100 ו-113 הם בני תוקף וכי על החברה, השותפות וקבוצת בן דוד לכבדן, הצהרה כי המערכת ההסכמית תקפה וכי יש לכבדה וכן הצהרה כי החלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית משנת 2015 אשר התקבלו ללא הסכמתו של לוסקין – ובפרט החלטת הדירקטוריון באשר לשינוי סעיפים 100 ו-113 לתקנון – בטלות. קבוצת לוסקין טענה כי קבוצת בן דוד פעלה לצמצום זכויותיו של לוסקין ואף לביטולן, כי חוות הדעת הייתה "מוזמנת", וכי ההחלטה להסתמך עליה התקבלה שלא כדין. מנגד, קבוצת בן דוד טענה, בין היתר, כי קבלתה של המרצת הפתיחה תאפשר למעשה ללוסקין להכריע בלעדית בכל ענייני השותפות, מה שמנוגד להוראות הדין כפי שעולה מחוות הדעת.
ה"פ 32979-02-16
46. במסגרת הליך זה עתרה קבוצת בן דוד למתן סעד של היפרדות בהתאם להוראות סעיף 191 לחוק החברות. הטענה המרכזית שהועלתה בתמיכה לכך הייתה שקבוצת לוסקין פועלת תוך ניגוד עניינים ומתוך אינטרסים זרים, מה שמוביל לפגיעה מהותית בפעילות החברה וכנגזרת – בשותפות. לשיטת קבוצת בן דוד, בין הצדדים שורר חוסר אמון חריף ומהותי, ולפיכך קיימת הצדקה למתן סעד של היפרדות, על דרך של התמחרות הדדית. מנגד, קבוצת לוסקין טענה כי הסעד הנדרש אינו היפרדות אלא אכיפת זכויותיו של לוסקין כבעל מניות מיעוט, בהתאם למערכת ההסכמית.