טענות הצדדים
התביעה העיקרית
46. דיעי טוען כי התנאים הכלכליים והמסחריים המוכתבים על ידי פז יביאו לקריסתה הכלכלית של התחנה ולהותרתה בהפסד תפעולי של עשרות אלפי שקלים בחודש. לטענתו, מחיר המחירון לרכישת דלקים שמוכתב על ידי פז, גבוה בהרבה ממחיר השוק המקובל, באופן שמותיר שיעור ניכור ממרווח השיווק אצל פז ולא מותיר בידיו רווח ממשי. במצב דברים זה, נטען כי תחנת הדלק אינה יכולה להתחרות עם תחנות תדלוק אחרות ברחבי הארץ; אלא אם תסכים פז להעניק הנחות ללקוחות התחנה, דבר המצוי בשיקול דעתה הבלעדי ותלוי ברצונה הטוב להעניק הנחות לתחנת תדלוק מסוימות.
47. במישור המשפטי, טוען דיעי כי המערכת ההסכמית היא הסדר כובל, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק התחרות, שגורם לפגיעה בתהליך התחרותי בשוק הדלק. כתב התביעה מתמקד בשתי תניות חוזיות עיקריות הקבועות במערכת ההסכמית, שמהוות לשיטתו הסדר כובל:
התניה הראשונה היא תניית הבלעדיות, שמחייבת את דיעי לרכוש ולשווק באופן בלעדי מוצרי דלק של פז ואוסרת עליו להתקשר בעסקה של מוצרי דלק עם חברות אחרות לאורך כל תקופת ההסכם;
התניה השניה היא תניית הכתבת מחירים, שמקנה לפז את הכח להכתיב את מחירי הדלקים בתחנה, את המחירים שעל דיעי לגבות מלקוחות התחנה ואת שיעור העמלה שיקבל מפז בגין מכירותיו. לטענתו, המערכת ההסכמית מטילה איסור לשנות את המחיר לציבור או מתן הנחות ייחודיות אלא באישורה של פז; וכי זו מכתיבה מחיר רכישה מופקע ולא ריאלי תוך ניצול לרעה של הכוח והסמכויות שהוקנו לה במערכת ההסכמית.
48. על-פי הנטען, תניית הבלעדיות ותניית הכתבת המחירים מובטחות באמצעות הסכם החכירה המשנה, שמכוחו מוענק לדיעי רישיון של "בר רשות", ועל-פיו נתונה לפז שיקול
--- סוף עמוד 11 ---
דעת בלעדי לסיים את ההתקשרות במקרים של הפרה, אי מילוי הוראות מערכת ההסכמית או מכל סיבה אחרת שמטרתה להגן על עניינה של פז.
49. דיעי טוען כי לפז אין זכות קניין אמיתית במקרקעין ובמהלך תקופת הפעלת התחנה על ידי דיעי לא פעלה פז כחוכרת של המקרקעין ולא החזיקה או עשתה כל שימוש בהם. בנסיבות אלה, נטען כי להסכם החכירה המשנה אין תוכן כלכלי עצמאי, ומהותו הבטחת התניות הכובלות, באמצעות יצירת "איום" לסילוקו מהמקרקעין, אם וככל שייעז להמרות את פיה.
50. עוד טוען דיעי, כי תניית הכתבת מחירים מעניקה לפז יתרון תחרותי כביר, בכך שהיא מונעת מתחנות תדלוק פנים-רשתיות להתחרות זו בזו, ומאפשרת ניתוב לקוחות אל תחנות המופעלות על ידה. על פי הנטען, תניית הכתבת המחירים פוגעת לא רק במישור היחסים הצר שבין הצדדים להליך זה אלא גם במישור הרחב של התחרות בענף ובצרכנים; ומאפשרת הקלה על תיאום או יציבות מחיר הדלק לצרכן.