100. ביום 14.2.2018 הודיע היועמ"ש על כוונתו שלא להתייצב לדיוני שמיעת הראיות הקבועים בתיק. זאת, משום שאינו צד להליך ועל כן נוכחותו אינה דרושה עוד. על כן, פז הגישה בקשה להורות על התייצבותו בהליך ולהוכיח את העובדות הנטענות בעמדתו באמצעות ראיות והבאת עדות. עוד התבקש להורות ליועמ"ש להשלים את עמדתו, בדרך שתכלול התייחסות לכל אותם מסמכים וראיות שהוצגו על ידה בהליך דנן. אחרת, כך נטען, ייפגעו זכויותיה הדיוניות והמהותיות להעמיד את עמדת היועמ"ש בביקורת שיפוטית. כמו כן, ביקשה פז להורות על הוצאת טיוטת דו"ח הרשות, מהטעם שמדובר
--- סוף עמוד 23 ---
בטיוטה שאינה סופית, הכפופה לשימוע שטרם החל ומבלי שניתנה לה ההזדמנות להשמיע את טענותיה בנושא.
101. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים בבקשת פז, הבהיר ב"כ היועמ"ש כי הודעת ההתייצבות מסתכמת בהגשת עמדה כתובה המתמקדת בפן המשפטי שמערכת ההסכמית מעוררת, ולא נדרשת התייחסות קונקרטית למצב העובדתי, שלשיטתו אינו מעורר עניין ציבורי. ביום 9.7.2018 ניתנה החלטה הדוחה את בקשת ההתייצבות של פז. בהחלטה נקבע כי התייצבותה של המדינה בהליך זה היא כמייצגת אינטרס הציבור ולא כבעלת דין. אשר על כן, לפז לא נתונה הזכות לחייבה להתייצב בדיונים. בתוך כך, הובהר כי מסקנותיו של בית המשפט יתקבלו בהתאם לתשתית העובדתית שתוצג על ידי הצדדים להליך, וככל שאין בתשתית זו כדי לתמוך בעמדת היועמ"ש, הרי שממילא לא ייפגעו זכויותיה של פז. עוד הובהר, שככל שסברה פז כי יש להטיל על המדינה אחריות כלשהי היה עליה לפעול בהתאם לכלים הדיוניים המצויים בדין האזרחי. באשר לטיוטת דו"ח הרשות נקבע כי אין לייחס לה ערך ראייתי, נוכח עמדת היועמ"ש כי זו צורפה רק כראיה לכך שהסוגייה נמצאת בטיפול על ידי הגורמים הרלבנטיים והמוסמכים ברשות.
דיון והכרעה
102. התביעה שלפניי מעוררת שאלות נכבדות המצויות בצומת המשולש שבין דיני התחרות המגנים על קיומה של תחרות חופשית לבין דיני הקניין והחוזים, המקדשים את זכות הבעלות ורצון הצדדים להתקשר בחוזה להשאת רווחיהם. מענה לשאלות מורכבות אלו מחייב לתת את הדעת לכך שמערכת ההסכמית דנן אינה עוד מערכת התקשרות חוזית רגילה. ההסדרה המשפטית שבין חברות הדלק לנכי צה"ל נעדרת מאפיינים חוזיים מובהקים, ובראשם עקרון חופש ההתקשרות, שהינו עקרון יסוד בדיני החוזים, ועניינו באוטונומיה של צדדים לקבוע עם מי ברצונם להתקשר בחוזה וזכותם לצקת בו את התכליות שהם מבקשים להגשים באמצעותו. בהקשר זה, ניתן לציין למשל את זהות הצדדים לחוזה או מי מהם, שלרוב נתונה לבחירתם החופשית של הצדדים, אך במקרה זה מוכתבת על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון. עוד בשונה ממערכות חוזיות "רגילות", תכליתה העיקרית של מערכת ההסכמית היא חברתית-ציבורית ביסודה, ועניינה בהבטחת אפיק שיקומי ותעסוקתי לנכי צה"ל. מתכונת ההתקשרות בין הצדדים מעוררת אף שאלות קנייניות מורכבות, ובראשן השאלה למי נתונה זכות הקניין והבעלות במקרקעי התחנה.