103. כפי שציינתי, השאלות העקרוניות העולות מהמערכת ההסכמית שבין חברות הדלק לנכי צה"ל נדונו לא אחת בערכאות הדיוניות השונות. ובעוד שבעבר החזיקו חלק מהערכאות הדיוניות בגישה שמכירה בתוקפה של המערכת ההסכמית, נדמה כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה לראותה ככזו שמקימה חשש לפגיעה בתחרות בשוק הדלק ובאינטרס הציבור לקיומה של תחרות חופשית. עמדה זו נסמכת בעיקר על אופייו של שוק הדלק וחסמי הכניסה לענף; כמו גם על מאפייניה הייחודים של המערכת ההסכמית והרקע ההיסטורי המייחד אותה.
--- סוף עמוד 24 ---
[ראו למשל, ת"א (מחוזי מר') 2407-06-09 כסלו נ' "דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ (פורסם בנבו, 29.8.2019) (להלן: "עניין כסלו"); ת"א 30172-02-10 שר תחנות דלק וסיכה בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 7.11.2016) (להלן: "עניין שר"); ת"א (מחוזי מר') 583-05-09 בסט נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 30.3.2014) (להלן: "עניין בסט"). לפסיקות מוקדמות יותר ראו: ת"א (מחוזי י-ם) 1000/95 פז חברת נפט בע"מ נ' עמוס, פ"מ תשס"ב(1) 337 (2002) (להלן: "עניין עמוס"); ת"א (מחוזי ת"א) 986/96 עובד נ' פז חברת נפט בע"מ (פורסם בנבו, 9.8.2006) (להלן: "עניין עובד"); לפסיקות אחרות שהכירו בתוקפה של מערכת ההסכמית ראו למשל: ת"א (מחוזי חי') 10821/97 פז חברת נפט בע"מ נ' ממן, פסקאות 37-35 (2.9.2002) (להלן: "עניין ממן"); ת"א (מחוזי י-ם) 1642/97 פז חברת נפט בע"מ נ' שרלין (30.12.2001) (להלן: "עניין שרלין"); ת"א (מחוזי ת"א) 519/93 פז חברת נפט בע"מ נ' כספי (לא פורסם, 30.8.2000); ת"א (מחוזי ת"א) 8/97 פדל נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 30.4.2000)].
104. בפריזמה של דיני התחרות, קיים איסור על עריכת הסדר בין בני אדם, הכובל את חופש הפעולה העסקית של לפחות אחד מהם, תוך פגיעה באינטרס התחרותי, וללא יתרונות חברתיים מאזנים (מיכל (שיצר) גל ומנחם פרלמן "חשיבות הניתוח המשפטי והכלכלי של חוק ההגבלים העסקיים" ניתוח משפטי וכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים 17 (2008)). האיסור על עריכת הסדר כובל מעוגן בסעיף 2(א) לחוק התחרות, הקובע כדלקמן:
"הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר
105. תכליתו של איסור זה היא הגנה וקידום ערכים חשובים של תחרות חופשית. התחרות החופשית מעודדת כניסתם של שחקנים חדשים לתוך השוק; ובכך מסייעת להפחתת המחירים לצרכן, לשיפור איכות המוצרים והשירותים ולקידום חופש העיסוק וההזדמנות השווה להתחרות (ראו למשל, דנ"א 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף-הים (1994) בע"מ, פ"ד נו(1) 56 (2001) (להלן: "עניין טבעול"); ע"א 3398/06 הרשות להגבלים עסקיים נ' דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ, פסקה 29 (6.12.2006) (להלן: "עניין דור אלון"); ע"פ 1408/18 מדינת ישראל נ' בן דרור, פסקה 21 (21.8.2018) (להלן: "עניין בן דרור")).