--- סוף עמוד 33 ---
בקושי מהיבטים כלכליים, חברתיים ואפשר אף התנהגותיים"
138. כמתואר לעיל, אף בימים אלה עומדת סוגיית פתיחת ענף הדלק לתחרות על המדוכה. זאת, נוכח עמדת המדינה לקיומה של תחרות מועטה, חסמי כניסה רגולטוריים ומחסור בקרקעות להקמת תחנות תדלוק חדשות (סעיף 17 להודעת היועמ"ש שהוגשה בהליך זה וכן סעיף 23 להבהרה שהוגשה מטעמו מיום 8.3.2018). בעניין זה, יוער כי בהחלטת הממשלה ביום 18.12.2011, שכותרתה "תחרות בין תחנות דלק", ועניינה בהגברת רמת התחרותיות בין תחנות התדלוק (החלטת הממשלה 3991 (18.12.2011); להלן: "החלטת הממשלה"), הוטלה אחריות משותפת על משרדי הממשלה השונים בגיבוש טיוטת תזכיר חוק לתיקון חוק משק הדלק, "שבו ייקבעו הסדרים:
1) לשחרורם של מפעילי תחנות הדלק הקשורים עם חברות הדלק בהסכם קנייני ובהסכם קמעונאי, מהסכמים אלו;
2) להגברת רמת התחרותיות האזורית בין תחנות תדלוק"
[סעיף 6א להחלטת הממשלה]
139. עשייה רגולטורית זו מעידה על קיומם של כשלים בענף הדלק ועל החשיבות המיוחדת שרואה המדינה בהפחתת חסמי הכניסה לענף ובעידוד כניסתן של חברות דלק קטנות ויעילות כאמצעי להגברת התחרות והוזלת מחירי הדלק (ראו גם, סעיפים 8-7 להחלטת הממשלה).
140. לנוכח האמור, מצאתי כי הסדר הבלעדיות שבין הצדדים, שצפוי להתקיים עד שנת 2080, טומן בחובו פוטנציאל ליצירת נזק לתחרות בשוק. מסקנה זו מתבקשת על רקע מאפייני ענף הדלק, ולאור קיומם של חסמי כניסה המקשים על התרחבותן ופריסתן הגיאוגרפית של חברות דלק יעילות קטנות. שוכנעתי כי הסדר בלעדיות לתקופה כה ממושכת טומן בחובו חסימת גישה מוחלטת לנקודות הפצה עבור ספקיות מתחרות, באופן שמכביד על כניסתן של חברות דלק קטנות ויעילות לשוק הדלק, ועלול אף לייצר אפקט טורפני של סילוק או הדרת המתחרות מזירת התחרות (דיני התחרות האירופאים, בעמ' 194).
ב. האם הסדר בלעדיות מקים חשש לפגיעה מסתברת בזירה התחרותית דנן
141. ראינו כי ההסדר כולל תניית בלעדיות ארוכת הטווח, המונעת מדיעי לתור אחר ספק יעיל מתחרה, המציע למכור את מוצריו בתנאים מסחריים טובים יותר, לתקופת זמן ארוכה של כ-100 שנים. תנייה זו מקימה את החשש כי מדובר בהסכם מגביל שאינו מועיל לתחרות האזורית, ופוגע ברווחת הצרכן ובאינטרס הציבורי לתחרות חופשית והוזלת מחירים בענף הדלק. על פניו, די בכך כדי לקבוע כי התקשרות ארוכת טווח מעין זו מקיימת את "מבחן העלילות" להפחתת התחרות בשוק דנן.