149. באופן דומה, הודתה בארי בחקירתה הנגדית כי רשות התחרות אינה מעניקה פטור להסדרי בלעדיות לתקופה של מאה שנים קדימה, אלא במקרים שבהם יש לפירמה זכות
--- סוף עמוד 36 ---
קניינית בתחנה (עמ' 947 לפרו'). הצדדים הקדישו חלק נכבד מטיעוניהם לשאלת קיומן של הצדקות קנייניות להסדר הבלעדיות שבין הצדדים, וסוגיה זו תיבחן בהמשך.
150. סיכומם של דברים – בנסיבות העניין אין הצדקה כלכלית ותחרותית לקיומו של הסדר בלעדיות לתקופת זמן ממושכת של מאה שנים במשק הדלק. הסדר מעין זה מקים חשש לפגיעה באינטרס הציבורי לקידום התחרות החופשית בשוק הדלק. ובעניין זה אאמץ את אמירתו של כב' השופט שיינמן בעניין כסלו, שהסתמכה על הפראפרזה שהובאה על-ידי כב' המשנה לנשיאה רובינשטיין בעניין וול, כי המקרה שלפנינו נחזה להיות אחד מאותם מקרים מובהקים ש"בהם ברור כשמש בצהרי היום שלפנינו הגבל עסקי על פי הראיות" (עניין כסלו, בפסקה 25; הציטוט לקוח מעניין וול, בפס' צ"ו, בהתאמה).
האם המערכת ההסכמית הנדונה באה בגדר החריגים הקבועים בסעיף 3 לחוק התחרות
151. סעיף 3 לחוק התחרות קובע שורה של הסדרים כובלים ייחודים, שעל אף שמתקיימים בהם יסודות ההסדר הכובל, הם "לא ייחשבו כהסדרים כובלים". להלן לשון הסעיף:
"על אף האמור בסעיף 2, לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים:
(1) הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין;
(2) הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, עיצוב, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה –
א. ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו;
ב. אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין – שהוא נרשם;
(3) הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין;
[...]"
152. החריגים הסטטוטוריים המנויים בסעיף 3 לחוק התחרות נובעים מהכרת המחוקק כי יש לפטור הסדרים כובלים מסוגים מסוימים, שיש בהם כדי להגדיל את הרווחה המצרפית של הכלל (בג"ץ 47/83 תור אויר (ישראל) בע"מ נ' יו"ר המועצה לפיקוח על הגבלים עסקיים, פ"ד לט (1) 169 (1985); בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 12 לחוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) חיות (27.3.2016)). כפי שמציין היועמ"ש, "משמעות ההחרגה בסעיף 3 היא שלילת סמכות בית הדין להגבלים עסקיים לבדוק האם ההסדר הכובל פועל לטובת הציבור או לרעתו, וזאת נוכח אינטרס ציבורי אחר שגובר על האינטרס בתחרות באותו עניין" (סעיף 149 לעמדת היועמ"ש משנת 2008).