--- סוף עמוד 39 ---
שלפיה יש להשקיף על הסדר הבלעדיות כהסדר פנימי בתוך יישות כלכלית אחת (עמ' 21-17 לחוו"ד בארי).
164. עוד טוענת פז כי קיימות הצדקות משפטיות להקצאת זכות קניין ושליטה בשטחי התחנה. כך, נטען כי זכות הקניין נועדה להגן על השם המסחרי של פז ומוניטין המותג, ובפרט במקרה כזה שאין בסמכותה לקבוע את זהותו של המפעיל. עוד נטען, כי הסכם חכירת המשנה מקנה לפז מנגנוני שליטה ובקרה על הפעלתה התקינה של התחנה ושמירה על בטיחות ציבור הצרכנים ואיכות השירותים שניתנים להם (כגון מניעת מהילת דלקים, זיהומים סביבתיים, התקנת ציוד ומתקנים יקרי ערך וכו'), מבלי שזו תהא תלויה ברצונם הטוב של המפעילים.
165. מנגד, טוען דיעי כי אין ממש בטענת היישות הכלכלית האחת, וכי הנסיבות דנן אינן הנסיבות המתאימות להחלת דוקטרינה זו. לטענתו, המערכת ההסכמית מהווה מיקשה אחת ולהסכמים המרכיבים אותה, כשלעצמם, אין תוקף ותכלית עצמאית העומדים בפני עצמם ונפרדים ממערכת ההסכמית בכללותה. לשיטתו, המדינה לא התכוונה להעניק לפז במתנה ובלא מכרז זכויות קנייניות "אמיתיות" במקרקעי תחנת התדלוק. לעמדת דיעי, זכותה של פז לחכירה משנה נועדה ל"שריין" את תניית הבלעדיות המוסדרת בהסכם הקמעונאי. זכות זו מהווה לדבריו כמעין 'שוט קנייני', שבאה להבטיח את הבלעדיות בהפצת מוצרי הדלק של חברת פז. ברם, הסכם זה נעדר "תוכן מהותי" וכי גם אם זכויותיו תבוטלנה מכל סיבה שהיא אזי שזכויותיו הקנייניות והחוזיות בתחנה ייתנו לנכה צה"ל אחר ולא יועברו לחזקת פז. עוד נטען, כי זכויות החכירה של פז אינן משתרעות על כל שטח התחנה ואינן חלות על פעילויות שנעשות בהם שאינן שיווק דלקים, דוגמת הפעלת המזנון המוצב בשטח התחנה.
166. עמדת היועמ"ש שהוגשה בתיק זה תומכת בעמדתו של דיעי. לעמדת היועמ"ש, "מתוך מכלול הוראות המערכת ההסכמית עולה בבירור כי חכירת המשנה נועדה בעיקרה לשמש 'בטוחה' להשקעות חברת הדלק בהקמת התחנה" (סעיף 83 לעמדת היועמ"ש משנת 2008), והיא משמשת 'שוט קנייני' לאכיפת הוראות ההסכם הקמעונאי (סעיף 86, שם). אמנם, היועמ"ש מציין כי חכירת המשנה "אינה פיקטיבית" ויש בה כדי לאפשר לחברת הדלק לשלוט בפעולות הבניה ופיתוח שטחי התחנה (שם, שם). אך, סבור כי זכות זו אינה מקבלת ביטוי כלכלי במערכת ההסכמית והמפעיל אינו נדרש לשלם לפז "דמי שכירות" עבור שימוש בתחנה; כך שהלכה למעשה, התמורה היחידה שנדרש המפעיל לשלם תמורת הפעלת התחנה מוסדרת בתניית הבלעדיות, בדרך של מכירה מוצרי דלק של פז (סעיף 87, שם). אשר על כן, סבור היועמ"ש כי חברות הדלק הנמנות על הסדר השיקום קיבלו "זיקה קניינית מסוימת" בשטחי התחנה שנועדה בעיקרה לשמש כבטוחה להחזר השקעותיהן בתחנה (סעיף 83, שם).