185. בשאלת הבטלות החלקית דעתי היא כאמור כדעת דיעי. כנקבע, הסכם המסגרת, הסכם חכירת המשנה וההסכם הקמעונאי שלובים זה בזה ומשלימים זה את זה ויחדיו הם מתווים עסקה כלכלית אחת שעניינה הקמתה והפעלתה של תחנת התדלוק ברמת חובב. בחינה לשונית ותכליתית של מערכת ההסכמית מלמדת כי לא ניתן להפריד בין ההסכמים השונים העומדים ביסודה, וכי החיובים והתמורות הקבועים בהם כרוכים זה בזה בלי-הפרד. פירוש הדבר שלא ניתן להכיר בקיומה של מערכת יחסים משפטית נפרדת ועצמאית בין הצדדים, המולידה זכויות קנייניות במקרקעי התחנה, שאינן קשורות בקשר הדוק עם ההסדר הבלתי חוקי.
186. בתוך כך, תניית הבלעדיות באספקת הדלקים לתחנה מהווה תנאי יסודי ועיקרי במערכת ההסכמית, כך שביטולה משנה את המהות הכלכלית של העסקה, וכמוהו כחוזה חדש בין הצדדים, שנעדר כל טעם והיגיון כלכלי-עסקי, כנלמד גם מהתביעה שכנגד שהוגשה על ידי פז (גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 671 (מהדורה רביעית 2019) (להלן: "דיני
--- סוף עמוד 44 ---
חוזים"); ע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים, פ"ד סג(2) 1, פסקאות 33-32 (2009) (להלן: "עניין בית הרכב"); עניין בסט, בפסקה 172; עניין עובד, בפסקה 12).
187. הטעם לכך הוא שרווחיה של פז בתחנה הובטחו על ידי תניית אספקת הדלק הבלעדית בתחנה לתקופה ארוכה של כמעט 100 שנים. כמצוין לעיל, דיעי אינו משלם לפז תמורה בגין שימושו בתחנה, זולת הסדר הבלעדית למכירת מוצרי פז בתחנה (סעיף 87 לעמדת היועמ"ש משנת 2008). אשר על כן, ביטול תניית הבלעדיות תוך הותרת הסכם חכירת המשנה על כנו ועל החיובים שנושאת פז מכוחו, ללא שדיעי נדרש לשלם תמורה כלשהי בגין השימוש בתחנה, ובזמן שהוא משווק בה מוצרי דלק של מתחרה אחר – נעדרת כל היגיון עסקי כלכלי, אינה מתיישבת עם כוונת הצדדים ובוודאי שאינה מגשים אותה. על רקע האמור, סברתי שלא ניתן להורות על בטלות חלקית בנסיבות העניין, והריני להורות על ביטולה של המערכת ההסכמית בכללותה.
188. משכך, תוצאת אי חוקיות המערכת ההסכמית שבין פז לדיעי היא ביטולה המלא.
189. יובהר, כי ביטול מערכת ההסכמים בכללותה משמעה ביטולם של הסכם המסגרת, הסכם חכירת המשנה וההסכם הקמעונאי בלבד. לכאורה הצדדים יכלו להעלות טיעונים לגבי חוזה החכירה הראשית של דיעי, אשר הוא הנדבך הראשון במערך ההסכמי ולגבי השלכת אי החוקיות על תוקפו של חוזה זה. אולם, הצדדים לא העלו טענות בעניין חוזה החכירה מהמנהל ואף לא טענו כי נפל פסול בהסדר השיקום עצמו ובתכליות החברתיות שהוא נועד לשרת. טענותיהם התמקדו באופן יישום ההסדר, בדרך של בלעדיות ארוכת טווח עם חברת הדלק. ומשטענות אחרות לא הועלו על-ידי הצדדים, יש להימנע מלדון בהן כאן.