והואיל: והקונה מוכן לאשר כי לא תהיה לו כל טענה ו/או תביעה כנגד מיופה הכח;
לפיכך מצהירים הצדדים כי חתמו על הסכם המכר בקשר עם החלקות בהתבסס על ההצהרות המפורטות לעיל.
_____________ _____________
מיופה הכח ה ק ו נ ה"
בעדותה מסבירה עו"ד אמזל:
"ת: התובע היה לקוח שלי כמה שנים בכמה עניינים, בעיקר ענייני ליטיגציה, וזהו.
ש: וכשהוא מגיע אליך ויוצר איתך קשר לגבי העסקה איזה מידע הוא מוסר לך?
ת: רשמתי לי על פתק, יש לי עדיין את הפתק, רשמתי לי את עיקרי העניין. את המחיר המוסכם. גוש, חלקה. משהו בנושא מס שבח שהוא לוקח על עצמו בתנאי שזה לא עולה על 12 אחוז. פחות או יותר זהו.
ש: ואיזה מסמכים הוצגו בפניך לגבי הבעלות?
ת: אחרי, אחרי האינפורמציה הבסיסית הזו, אז בדרך כלל מוציאים נסח, יש לי נסחים אני לא יודעת אם הנסח הוצא מיד אחרי, בכל מקרה, מראש היה מדובר על זה שזה חתימה, אני לא יכולה להגיד עכשיו אם בשיחת טלפון הראשונה או אחרת, בכל אופן ברגע שהוצאתי נסח, וראיתי, לא חשוב מה אמרו לי, אני מסתכלת מה כתוב. המוכר היה לא מי שהיה אמור לחתום על ההסכם. זאת אומרת, הבעלות בקרקע הייתה רשומה על שם אחד וולף בנימין מטדגר, ששמו ממשום מה שובש, זהו. לא יכולה לזכור מתי נפגשתי לראשונה עם ד"ר מצקר שהיה בעצם המוכר. בכל מקרה, בשלב מאוד ראשוני של העניין, סליחה, הובא לידיעתי ייפוי הכוח. ממילא, אם וולף בנימין איננו, ומישהו מתיימר למכור, צריך לראות מי, סליחה, צריך לראות מכח מה. מתישהו ראיתי את ייפוי הכוח, ובשניה הראשונה שראיתי אותו אמרתי שתהיה בעיה, ולא צריך להיות מומחה למקרקעין, כל בוגר שנה א', לא. שנה א' לא לומדים עדיין מקרקעין. בקיצור זה ברור לגמרי על פני ייפוי הכוח, מיד ראיתי שאין צד ג', מיד ראיתי שחלפו 10 שנים והמוכר נפטר. בעל הקרקע נפטר. שאלתי, מה הסיפור? מה פתאום אתה מוכר את זה? איך אתה מתכוון למכור את זה? ואז סיפר ד"ר מצקר את הסיפור שהוא סיפר פה. ואת זה גם כתבנו לימים בהמרצת הפתיחה שבעצם הקרקע היא קרקע שלו. קרקע של אבא שלו, קרקע שלו, ושייפוי הכוח ניתן בעצם לצורך, לצורך זה שהוא יוכל למכור, או יוכל לקבל את התמורה או וואטאבר. זה שלו. בקיצור. לצורך כך ניתן ייפוי הכוח, להבטחת זכותו של ד"ר מצקר.
אמרתי טוב. תראו, תהיה פה בעיה. אין פה בכלל שאלה. זה לא עסקה רגילה. זה לא מוכר, המוכר מוכר את זכויותיו. יש פה בעיה על פניו. רצו ללכת על זה בכל זאת. בעיקר מי שרצה ללכת על זה היה אדון צ'צ'ק ובסופו של דבר הסתבר גם למה. המחיר, כמו שהוא אמר, אני לא מתערבת. אני עו"ד באים אליי, אומרים לי יש סיכום על המחיר, אני לא שואלת למה המחיר ככה, לא בודקת אם זה מחיר השוק, לא מחיר השוק, אני לא בודקת. זה לא מעניין אותי בעיקרון. שני אנשים מבוגרים החליטו שזה המחיר שהם קבעו, אומרים לי, ייצגי אותי, את אדון צ'צ'ק, ייצגי אותי בעניין הזה, אני בודקת אני עושה מה שאני חושבת שצריך לעשות בעניין. בדיעבד, הסתבר שהוא היה מאוד חם על העסקה הזאת כי זה היה מחיר מציאה. פה הוא הסביר, שמענו את עדותו, שבעצם מצקר אמר לו, אני שילמתי כל מיני סכומים, אני אין לי כוח להתעסק עם זה, אני רוצה להיפטר מזה, והוא היה מוכן למכור את זה ב120,000 דולר. כמו שהובהר פה אתמול, המחיר הזה היה גם ביחס לחוות דעת שאדון צ'צ'ק קיבל בשלב יותר מאוחר ושלח אליי, כמו שזה נראה במוצג שאנחנו צירפנו הבוקר, מספר הפקס עם השם שלו מופיע, ככה שברור לגמרי שהוא ידע, והוא הזמין והוא שילם והוא הכל. ושם, נקבע שהשווי היה 330,000 דולר. גם, אחרי כל מיני הפחתות ובסופו של דבר גם קיבלנו חוות דעת מטעם נחשון, מטעם הלקוחות של נחשון, בתיק בית משפט, שאומרת שזה שווה 700,000 דולר וגם זה עם הרבה מאוד הפחתות.
דובר: 900.