1. יפוי הכח שניתן ע"י מר בנימין וולף מצקר ביום 14.4.81 בטל הן מכח סע' 14 לחוק השליחות תשכ"ה-1965 והן מכוח חוק להגנת רכוש מופקר תשכ"ה-1964 (סע' 6).
2. לאור האמור לעיל מוסכם על הצדדים כי הסכם המכר מיום 17.9.95 (להלן: "ההסכם") שנחתם עפ"י יפוי הכח ביחס לחלקות 55 ו-61 בגוש 6970 (להלן: "החלקות") בטל ומבוטל".
בהסכם זה, מייצגת עו"ד תמר אמזל את אריה ודוד מצגר ואת דוד צ'צ'ק. עו"ד יוסף נחשון מייצג את דוד פליקס וננט סלומון.
ההסכם השני/הנוסף, הוא "הסכם" שנחתם אף הוא ביום 30/6/1998 אשר לא הוגש לבית המשפט ביחד עם "הסכם הפשרה", המסדיר לכאורה את מערכת היחסים בין אריה ודוד מצקר ובין משפחת סלומון (יקרא מעתה "ההסכם הנוסף").
על "הסכם נוסף" זה חתומים עו"ד תמר אמזל המייצגת את אריה ודוד מצקר ועו"ד יוסף נחשון המייצג את משפחת סולומון.
אריה ודוד מצקר ומשפחת סלומון לא חתומים על "הסכם נוסף" זה.
ב"הסכם נוסף" זה נאמר בין השאר:
"הואיל ומצקר ואח' הגישו תביעה בה"פ 1809/96 בבית שמפט המחוזי בתל-אביב יפו בטענה כי הוא בעלי הזכות מכח יפוי כח מאת בנימין מצקר בנכסים הידועים כחלקות 53 ו-61 בגוש 6970 (להלן: "הנכס"), הכל כמפורט בהמרצת פתיחתה ובתצהיר שהוגש על ידם.
והואיל וד"ר אריה מצקר חתם על הסכם ביום 12.5.95 עם מר צ'צ'ק דוד למכירת הנכס הנ"ל הכל כמפורט בהסכם שצורף לה"פ הנ"ל.
והואיל וסולומון הגישו תגובה לבקשה בהמרצת פתיחה הנ"ל והם טוענים כי יפוי הכח שניתן למצקר אינו תקף וכי מכח צוואה של המנוח בנימין וולף ז"ל הם היורשים החוקיים של כל רכושו של המנוח בנימין מצקר.
והואיל וסולומון חפצים להגיש בקשה לקיום צוואת המנוח בנימין וולף מבקר בארץ או לגרום בדרך חוקית אחרת לרשום הנכסים על שם כדין.
והואיל ומצקר הודיעו כי הם שוקלים להתנגד לקיום צוואת המנוח בארץ, וכן הם טוענים כי הם הוציאו סכומי עתק עבור תשלום מס רכוש בגין הנכס.
והואיל והצדדים חפצים להסדיר המחלוקת ביניהם בדרך של פשרה.
אי לכך הוסכם הוצהר והותנה בין הצדדים המתקשרים כדלקמן –
1. המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד הימני.
2. בהמרצת פתיחה 1609/96 ינתן פסק דין לפיו יפוי הכח בטל וכן ההסכם שנחתם מכוחו, וזאת ללא צו להוצאות.
3. תוך שנה מיום כריתת הסכם זה, יהיו רשאים סולומון להעביר למצקר, באמצעות ב"כ סך של 100,000 $ (מאה אלף) דולר של ארה"ב לפי השער היציג של הדולר (להלן: "הסכום").