"ת: טוב. אז, אני אומר שבשנת 97 כבר יידענו אותם שיש שני הסכמים, וזה היה ברור שיש שני הסכמים. מבחינתם, שני ההסכמים משולבים אחד עם השני. אין משמעות לזה שאחד הולך לבית משפט והשני לא הולך לבית משפט מכיוון שהזכויות שלהם, למעשה, קודם כל, במקרקעין, נסגרו בהסדר הפשרה שהוא מחוץ לכתלי בית משפט, שאם שתי חמישיות הולכות לשם, ושלוש חמישיות הולכות אליהם, ובזה לא היה בכלל בעיה. בשנת 2017 דרך אגב, זה אחרי ההסכם שהם חתמו איתנו ב99, שבו כבר אנחנו שלוש חמישיות". (עמ' 202,201).
ה"הסכם נוסף" אינו מתיישב עם "הסכם הפשרה" שקיבל תוקף של פסק דין על פיו:
1. יפוי הכח שניתן ע"י מר בנימין וולף מצקר ביום 14.4.81 בטל הן מכח סע' 14 לחוק השליחות תשכ"ה-1965 והן מכוח חוק להגנת רכוש מופקר תשכ"ה-1964 (סע' 6).
הוא אינו מתיישב עם הצוואה של בנימין וולף נצקר ז"ל שאושרה כדין בבית המשפט בניו יורק - ללא התנגדות של אריה ודוד צ'צ'ק – על פיה, היורשים של המקרקעין הם: ננט, דוד ופליקס סולומון. דוד ואריה מצקר כלל לא מוזכרים בצוואה זו.
כיצד יכולים דוד ואריה מצקר להתנגד לצוואה זו ? איזה סיכוי יש בכלל להתנגדות כזו ? איזה סיכוי יש להם לקבל חלק כלשהו במקרקעין אלו" – כלום.
"הסכם נוסף" זה נעשה, על ידי עוה"ד תמר אמזל ויוסף נחשון ללא ידיעתם של אריה מצקר ומשפחת סלומון ומבלי שקיבלו את אישורם לפרטים המופיעים בו. הוא הוצג להם רק לאחר חתימתו על ידי עוה"ד תמר אמזל ויוסף נחשון.
בעדותו סיפר אריה מצקר שהוא לא ידע על קיומם של שני המסמכים: "הסכם הפשרה" ו"ההסכם הנוסף"; כי לא הייתה לו כל כוונה להתנגד לצו קיום הצוואה; וכי לא ידע כלל על שתי חמישיות, אשר לכאורה, על פי "הסכם הנוסף" הוא זכאי להם. הוא מעולם לא דרש אותם, כך גם את הסכום של 100,000 דולר שהוא אמור לקבל ב"הסכם הנוסף". נודע לו על זכאותו לסכום זה, בשלב כלשהו לאחר שנחתם ה"הסכם הנוסף".
כדבריו:
"ש: עכשיו, הסכם הפשרה הזה, פוצל לשתיים. היה בו נוסח אחד שהלך לבית המשפט, שבו צ'צ'ק מוותר על זכויותיו ומקבל את כספו,
ת: כן.
ש: ונוסח אחר, מסמך אחר, שבו דובר על ה100,000 דולר ועל השתי חמישיות. אתה יודע למה זה פוצל לשני מסמכים?
ת: אה,
ש: למה זה בשני מסמכים נפרדים?
ת: אני לא יודע. כי מאותה סיבה, גם לא שמעתי על שתי חמישיות.
ש: אוקי.
ת: אלא אם כן בתביעה של מר צ'צ'ק כשהיא הגיעה.
...
עו"ד וינרוט: מר, ד"ר מצקר, אתה אם לא היית מקבל את אותם 100,000 דולר, לא היית מסכים לבטל את העסקה עם צ'צ'ק. הסכמת לבטל, כי אתה בכל זאת מקבל 100,000 דולר.
העד, עו"ד מצקר: לי מסרו הסכם פשרה סגור. אחד, העסקה עם מר צ'צ'ק מבוטלת, שתיים, אתה מקבל סכום כסף. מעבר לזה לא שמעתי שום דבר אחר על הסכם נוסף או כאילו חלק באותו הסכם של שתי חמישיות.
...
ש: האם עו"ד אמזל הייתה לא בסדר בהתנהגות מולך?
ת: עו"ד אמזל הייתה היועצת שלי משך כל הזמן, אני פניתי אליה בכל שאלה שהייתה לי, ואם הייתה לי ביקורת אי פעם, זה אם היא ידעה על שתי חמישיות, ולא סיפרה לי".
(עמ' 126).
"ש: לפי מה שאמרת לנו עכשיו, אני שואל אותך אם זה הפתיע אותך שהאחיינים של המנוח וולף בנימין מצקר, רשם רק אותם בצוואה.
ת: לא. אני לא חושב שזה הפתיע אותי. הקשר איתם היה הדוק משך כל השנים. ועובדה שהוא היה בארצות הברית, הם היו בארצות הברית, מובן.
ש: אם כך, אני אשאל אותך האם הגשת התנגדות לצוואה הזאת שקיבלה תוקף במדינת ניו ג'רזי בארצות הברית.
ת: לא. היא, דרך אגב, היא אושרה אם אני לא טועה על ידי הקונסול בניו יורק, ולא הייתה שום סיבה שאגיש.
ש: אוקי. אם כך, גם בישראל לא היה לך איזה שהיא כוונה להגיש התנגדות לצוואה הזאת. נכון?
ת: לא.
...
ש: האם אי פעם, אמרת למישהו, לאחד מהעורכי דין אולי, שייצג אותך, באיזה שהוא שלב שאתה מתכוון להתנגד לצוואה או להגיש התנגדות לצוואה או משהו בסגנון?
ת: התשובה היא לא. אבל היו לי הרהורים לגבי המועד של הצוואה, שנכתבה וזמן מותו של דודי. שהיו קרובים זה לזה, שבאותה שנה הוא היה בביקור בארץ ולא היה במיטב יכולתו, כדי להגיד את המועט".
(עמ' 130 – 131).