11. לחילופין, תוסיף המשיבה ותטען כי יפוי הכוח לוקה בפגם נוסף ועל כן פסול כיפוי כח בלתי חוזר.
אליבא דפרופ' ברק הרשאה מקיפה וכללית, לפיה רשאי השלוח לבצע כל פעולה משפטית הדרושה להן על אינטרס הצד השלישי, הינה פסולה כהרשאה להבטחת זכותו של אחר.
ראה: א. ברק בספרו הנזכר לעיל, שם בע' 1254 (הטעמים לטענה מפורטים שם).
מהכלל אל הפרט:
12. יפוי הכוח שניתן ע"י המנוח לא מציין מיהותו של צד שלישי אשר להבטחת זכותו ניתן הוא, שהרי בעת נתינתו טרם בוצעה עסקה כלשהי אשר להבטחת זכויות המתקשרים בה ניתן יפוי כוח.
תטען המשיבה כי יפוי הכוח העומד בבסיס התובענה אינו עומד בתנאי סעיף 14 (ב), אין בו כדי לחוות יפוי כוח בלתי חוזר, ואין באיצטלה שניתנה לו בראש המסמך כדי ליצור יש מאין.
13. אשר על כן, מכוחו של סעיף 14 (א) לחוק השליחות תשכ"ה – 1965 ו/או סעיף 6 לחוק להגנת רכוש מופקד התשכ"ה – 1964 פקע יפוי הכוח עם מותו של המנוח ו/או עם חלוף עשר שנים מיום מתן ההרשאה.
מן המקובץ והעובדות המפורטות בהמרצה עולה כי, לא זו בלבד, שבעת מתן יפוי הכוח לא היתה קיימת כל זכות של אחר שלהבטחתה ניתן, אלא שאותו אחר – המבקש מס' 3, רכש זכותו לאחר פקיעתו של יפוי הכוח. מכאן שהמשיבה לא היתה מוסמכת לרשום בפנקס הזכויות, על בסיס אותו יפוי כוח, את זכויות המבקש מס' 3.
14. לחילופין, תטען המשיבה כי אף לו היה יפוי הכוח ניתן להבטחת זכותו של אחר הרי נוכח העובדה כי ההרשאה שניתנה ביפוי הכוח הינה מקיפה וגורפת הרי שאין היא יכולה לשמש להבטחת זכותו של אחר.
15. תוסיף המשיבה ותטען כי אין ממש בטענת המבקשים (סעיף 2 להמרצה) כי "חלקה 61 היתה בעצם חלקה השייכת בדין" למבקש מס' 1.
15.1 מושכל יסוד הוא כי תנאי הכרחי שאין בלתו ליצירת זכויות קיניניות במקרקעין הינו רישומן בלשכת רישום המקרקעין, והחל משנת 1969, עת חוקק חוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969, אין עוד קיום לזכויות במקרקעין אלא על-פי החוק.
על-פי רישומי לשכת רישום המקרקעין הרי שהמנוח היה ועודו רשום כבעל הזכויות במקרקעין הנדונים, ואין המבקש מס' 1 יכול לטעון לזכות בעלות בהם.
15.2. יתר על כן, המבקשים בעצמם משמיטים כל בסיס לטענתם זו באומרם, באותו סעיף ממש, כי המנוח החזיק את המקרקעין בנאמנות עבור אביו של המבקש.
על פי מהותה של קונסטרוקצית הנאמנות הרי שהנאמן הינו הבעלים בקרקע ולנהנה זכויות שביושר בנכס נשוא הנאמנות. דהיינו, אף אליבא דגרסת המבקשים המנוח אכן היה, בעלי המקרקעין, בעוד שאביו של המבקש מס' 1 זכה למעמד של נהנה.