דיון משפטי
החברות המשותפות כיחידה עסקית כלכלית אחת
בע"א 1371/90 עמנואל דמתי נ' יוסף גנור ואח', פ"ד מד (4), 847, ע' 857, נקבע:
"...כאן ההצצה אל מאחורי הפרגוד של שתי החברות נתבקש ונתחייב כדי לעמוד על הקשרים האמיתיים ביניהן כפועלות כיחידה עיסקית וכלכלית אחת, ובהיות דמתי העובד של שתיהן, כשההפרדה המינהלית-רישומית נועדה רק להקלות מס בהן זוכה חברה תעשייתית. עצם ניסיונו של דמתי להשתחרר מאחריות חוזית הצדיקה לבחון שאלה זו על-ידי הרמת המסך.
...
לסיכום נקודה זו: הממצאים שנקבעו ונסיבות המקרה תומכות במסקנה כי מנ"ל ותמ"ה זהות למטרת תוכן התחייבותו של דמתי: לאו דווקא ולא רק משום שבעלי המניות בשתי החברות הם גנור ואשתו, מנהלן המשותף הוא גנור, אלא בעיקר משום ששתי החברות פועלות כיחידה כלכלית אחת ובאותו משרד, ומבחינה מעשית עבד דמתי עבור שתיהן, כמו גם כל יתר העובדים. כלפי יחידה כלכלית זו באו התחייבויותיו של דמתי."
דומה שהאמור בסיפא שלעיל, משקף במלואו את אופן הפעילות העסקית של החברות המשותפות הפועלות באמצעות אותם העובדים והמנהלים ומאותם המשרדים והמחסנים. על כן, יש לראות בחברות המשותפות יחידה עסקית וכלכלית אחת, וככל שמדובר ביחסים שבין התובע לנתבעים, אין להבחין בין פעולות שבוצעו בשם דעאס שיווק לבין פעולות שבוצעו בשם דעאס משקאות או כלפיהן.
ייחוס הפעולות שנעשו בשם חברת מנדרינה לנתבעים
ברע"א 6039/04 אורי פזלשטיין ואח', נ' דוד עובדיה (פורסם באתר בית המשפט העליון), נקבע (פסקה 4 לפסק הדין של כבוד השופטת פרוקצ'יה):
--- סוף עמוד 37 ---
"עקרון הרמת המסך נועד למנוע מבעלי המניות או מהחברה עצמה את ניצול ההפרדה ביניהם להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת;..."
משיכת כספים, סחורה וציוד מהחברות המשותפות כמשכורת תוך שימוש בחברת מנדרינה שבשליטת מואיד, מג'די ונסים, פוגעת בחברות המשותפות ובתובע המחזיק בכ – 1/3 ממניות החברות המשותפות, ובכך יש כדי להצדיק את ייחוס הפעולות שבוצעו בשם חברת מנדרינה ובעבורה למואיד ונסים. במיוחד בהתחשב בכך שמואיד ונסים ניצלו את כוחם ושליטתם בחברות המשותפות ופעלו להעברת סחורה, כספים וציוד מהחברות המשותפות לחברת מנדרין.
החובה לנהוג בתום לב
מכוח היותם בעלי מניות ושליטה בנכסי החברות המשותפות מוטלת על מואיד ונסים חובה לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי התובע שהינו בעל מניות בחברות המשותפות, ראה ע"א 817/79 אדוארד קוסוי ואח' נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ ואח', פ"ד לח (3), 253, ע' 277 - 280.