עוד יוסף, כי הגם ובמסגרת כתב התביעה הועלו על ידי התובעת טענות באשר להפרת חובות נזיקיות והפרת חובת תום הלב של הנתבעים כלפיה, ניתן היה להתרשם כי חלק הארי של טענות התובעת ביחס לכך, נזנח במסגרת הסיכומים, עד כי נותרה להכרעה סוגיית ההצדקה בהרמת מסך ההתאגדות, כמעט באופן בלעדי.
104. על אף האמור לעיל, ועל מנת שלא יימצא פסק דיני כחסר, מצאתי להוסיף ולהתייחס גם לשאלת ההצדקה בחיוב הנתבעים 1-2 בחובותיה של החברה, כמזיקים עצמאיים, ותוך ראיית התובעת כנושה נזיקי של החברה.
105. לאורך השנים נתנו בתי המשפט השונים, לרבות כב' בית המשפט העליון, את הדעת לאפשרות חיובו של נושא משרה או אורגן של חברה בחובותיו של התאגיד, וזאת שלא באמצעות האפיק של הרמת מסך, אלא כחיוב עצמאי ונפרד.
כך לדוגמא נפסק במסגרת פסק הדין בע"א 1569/93 יוסי מאיה נ' פנפורד בע"מ פ"ד מח(5) 705, במסגרתו קבע כב' בית המשפט העליון, בין היתר את הדברים הבאים:
"...מאיה – אורגן, נושא משרה ומנהל בחברה -ביצע תרמית כלפי היהלומנים. כפי שפירטתי לאחרונה (ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ואח'...), [פורסם בנבו] , אורגן אשר מבצע יסודות של עוולה, חב חבות אישית בנזיקין בגין אותה עוולה.
חבות זו איננה נובעת מהרמת המסך. היא איננה מעוגנת בהוראה ספציפית. היא נובעת מן העיקרון הכללי והיסודי שעל פיו אדם אשר ביצע עוולה, לרבות אורגן, חייב לשאת בתוצאות המשפטיות הנובעות מהתנהגות זו. זהו מקור חיובו האישי של מאיה." (ההדגשה אינה במקור ה.ס.).
106. במסגרת פסק הדין בעניין ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ פ"ד מח|(5) 661 (1994), הכיר בית המשפט בקיומה של אותה אפשרות לחיובו של אורגן בחברה, בחובות התאגיד, תוך שנקבע כי העובדה שאדם פועל כאורגן, אינה מקנה לו חסינות מפני חבות בנזיקין. משכך, וככל ובמעשיו או מחדליו של אותו אורגן, יש כדי למלא את יסודות העוולה הרלוונטית באופן עצמאי, יכול ויחויב בנזיקין.
עם זאת, ולצד הנקוב, הוסיף כב' בית המשפט העליון והדגיש, כי אותו אורגן אינו נושא באחריות אישית בגין פעולות שבוצעו על ידי החברה אלא רק בגין פעולותיו הוא. (לעניין זה ר' גם את פסקי הדין בעניין ע"א 10362/03 ברזני שירות ועסקאות בע"מ נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ [פורסם בנבו] (20.10.2009); ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' אורן פ"ד לה(4) 253 (1981); ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל פ"ד נא(4) 769