טענות הצדדים
6. בערעור שלפנינו טוענת המערערת כי שגה בית המשפט בקביעתו כי ההסכמה בדבר העברת הנכס במתנה למערערת בלתי חוקית, ומשכך בטלה. לגישתה, עיון בפסיקת בית המשפט מלמד על כך שלאורך השנים סעיף 8(ב) לחוק הירושה פורש על דרך הצמצום, וכי יש להחילו רק כאשר ברור שכוונת הצדדים הייתה שהמתנה תעבור לרשות המקבל לאחר מותו של הנותן; ואילו בענייננו, הענקת המתנה הושלמה עם רישום הנכס על שמה של המערערת, משמע, עובר לפטירת המנוחה. כן נטען, כי אין בעובדה שהמנוחה נשארה לגור בנכס לאחר העברת הזכויות בנכס כדי ללמד על כך שכוונתה הייתה להשלים את עסקת המתנה רק לאחר מותה. לחלופין, המערערת סבורה כי יש לראות בהתנהגותה של המנוחה, ובכך שלא דרשה תשלום מהמערערת במשך שמונה שנים, משום מחילה על החיוב בהתאם לסעיף 1(ג) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק המתנה). לבסוף, המערערת טוענת כי מפסק דינו של בית משפט קמא עולה תמונה ברורה לפיה מטרת פעולותיה של המנוחה הייתה לעביר את הנכס לידי המערערת, ולא לידי המשיבה, ויש לכבד את רצונה האותנטי.
7. לעומת זאת, המשיבה סבורה כי שגה בית משפט קמא בכך שלא קבע כי משפחת המערערת ניצלה את המנוחה, ומשכך נפל פגם בכריתת הסכם המכר המאפשר את ביטולו. לעניין זה המשיבה מציינת כי בתקופה בה נחתמו ההסכמים יכולותיה של המנוחה לקרוא ולכתוב היו מוגבלות, וכי זוהו אצלה קשיים נפשיים ודיכאון. לגישתה, קשיים אלו אפשרו למשפחת המערערת לנצל את מצבה של המנוחה כדי לגרום לה להתקשר בהסכמים, באופן שעולה כדי עושק לפי סעיף 18 לחוק החוזים. לחלופין, המשיבה גורסת כי הסכם המכר שנכרת בין הצדדים הוא זה המשקף את רצונם האמיתי, וכי שגה בית משפט קמא שעה שניסה לייחס למנוחה כוונה נסתרת להעביר את הנכס למערערת במתנה. לבסוף, ואפילו אם ייקבע כי כוונת המנוחה הייתה להעביר את הנכס לידי המערערת במתנה, הרי שממכלול הראיות ניתן ללמוד שכוונתה של המנוחה לא הייתה להקנות את המתנה לאלתר אלא רק לאחר מותה, ועל כן מדובר בעסקה שלא ניתן לתת לה תוקף נוכח הוראת סעיף 8(ב) לחוק הירושה.
8. למען שלמות התמונה, יצוין כי כאשר נפטרה האחות ביום 18.1.2011 הועברו כלל זכויותיה בנכס לידי המנוחה, למרות שבאותה נקודת זמן גם האח של השתיים – אביה של המשיבה, היה בחיים (להלן: האח). על פי הנטען, במסגרת הבקשה למתן צו ירושה בעניינה של האחות, המנוחה לא ציינה את דבר קיומו של האח, וכתוצאה מכך הועברו לה כלל הזכויות בנכסי האחות כיורשת יחידה על פי דין. על רקע האמור, מתנהל בימים אלו הליך נפרד העוסק בשאלת זכויותיה של המשיבה בנכס, מכוח מעמדה כיורשת של האח (ת"ע 14173-04-22). מובן כי לא נדרש לסוגיה זו כחלק מהכרעתנו בערעור זה.