חוזה למראית עין
11. סעיף 13 לחוק החוזים קובע כי:
חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה.
כידוע, חוזה למראית עין הוא חוזה בו קיימת אי-התאמה מכוונת בין הרצון הגלוי של הצדדים, כפי שהוא משתקף מהחוזה שנכרת, ובין הרצון המשותף האמיתי שלהם, דהיינו ההסכמה הסובייקטיבית שביסוד ההתקשרות. בעוד שכלפי חוץ נוצר מצג לפיו כוונת הצדדים הייתה להתקשר בחוזה מחייב בהתאם לאמור בו, בפועל רצונם האמיתי הוא שונה (ראו: גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 301 (מהדורה רביעית 2019) (להלן: שלו וצמח); ע"א 3725/08 חזן נ' חזן, פסקה 24 (3.2.2011) (להלן: עניין חזן); ע"א 4305/10 אילן נ' לוי, פסקה 20 לפסק הדין של השופט פוגלמן (9.5.2012) (להלן: עניין אילן)). להתקשרות בחוזה למראית עין יכולות להיות מספר תכליות – כך, בשורה ארוכה של מקרים עסק בית משפט זה במצבים בהם ההתקשרות בחוזה למראית עין נעשתה על מנת לקדם מטרה פלילית, למשל להונות את רשויות המס (עניין אילן, בפסקה 23 לפסק הדין של השופט פוגלמן; ואף לאחרונה, ע"א 3158/20 אחי תקומה בע"מ נ' דניאל (1.5.2023) (להלן: עניין אחי תקומה)). במקרים אחרים, נעשה שימוש בחוזים למראית עין על מנת למנוע מנושיו של בעל הנכס להיפרע ממנו (ע"א 810/17 באשה נ' גרדג'י, פסקה 38 (31.10.2018) (להלן: עניין באשה); ע"א 813/22 אריאל נ' חברת אי.בי.בי.ג'י בע"מ, פסקה 30 (10.3.2022) (להלן: עניין אריאל)). לצד מקרים אלו, חשוב להבהיר כי ייתכנו מצבים בהם תכליתה של ההתקשרות בחוזה למראית עין תהיה מותרת על פי הדין – לדוגמה, אב שמעוניין להעניק במתנה את ביתו לאחד מילדיו, ומתקשר עימו בחוזה מכר פיקטיבי במטרה למנוע קנאה בינו ובין יתר אחיו ואחיותיו (שלו וצמח, בעמ' 301).
12. לעיתים, לצד החוזה למראית עין (הוא החוזה הגלוי) קיים חוזה נוסף ונסתר, אשר מבטא את ההסכמה האמיתית בין הצדדים. מצב זה מכונה בספרות "סימולציה יחסית" (בשונה מ"סימולציה מלאה", בה הצדדים אינם מעוניינים לשנות את מצבם המשפטי (ראו: עניין אילן, בפסקה 22 לפסק הדין של השופט פוגלמן; עניין באשה, בפסקה 35)). לעומת החוזה הגלוי, אשר סעיף 13 לחוק החוזים קובע מפורשות שהוא בטל, לאורך השנים הובעה העמדה כי ניתן לאכוף את ההסכמה האמיתית בין הצדדים, כאשר החוזה הנסתר עומד בדרישות הדין ומטרת ההתקשרות אינה בלתי חוקית (שלו וצמח, בעמ' 308-306; ע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי, פ"ד לג(2) 576, 582 (1979) (להלן: עניין ביטון); ע"א 440/14 וילאר נכסים 1985 בע"מ נ' קליין, פסקה 90 (1.11.2018). ביחס למחלוקת הקיימת בנוגע לאפשרות לאכוף את החוזה הנסתר כאשר מראית העין נועדה להשיג מטרה לא חוקית ראו את עמדות שלושת חברי המותב בעניין אילן; וכן, ע"א 7561/20 דראושה נ' דראושה, פסקה 6 (20.12.2021); איל זמיר ומיכאל כהן "חוזה פסול, חוזה למראית עין או חוזה פסול למראית עין" משפטים מה 251 (2015)).