23. גם אם נראה בהתראה שניתנה במכתב משרד הביטחון מיום 19.4.2015 כהתראה האחרונה שניתנה לקבלן, כטענת טר ארמה, אין בכך כדי לשנות מן התוצאה. טענת טר ארמה עניינה, למעשה, בפרק הזמן העומד לרשות המזמין, בחלוף המועד שנקצב בהתראת הסילוק, להורות על סילוק ידו של הקבלן מן הפרויקט. אעיר בהקשר זה, כי סילוק ידו של הקבלן מן הפרויקט שקול לכאורה לביטול ההסכם באופן המחיל עליו את הוראת סעיף 8 לחוק התרופות. סעיף זה מורה כי "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה – תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה". עם זאת, הסכם המדף מורה כי סילוק הקבלן "אין [בו] משום ביטול החוזה על-ידי המזמין" (סעיף 63(4) להסכם המדף). הצדדים לא התייחסו בטיעוניהם להוראה אחרונה או למשמעותה בענייננו, אולם לצורך הדיון בענייננו די לי בכך שגם משרד הביטחון, בטיעוניו בערעור, רואה בהודעת הסילוק הודעה השקולה לביטול ההסכם (ראו: סעיפים 54-52 לתשובתו לערעור טר ארמה; ולהחלתו של סעיף 8 לחוק התרופות בנסיבות של סילוק יד הקבלן על פי הסכם המדף ראו גם: ע"א 2209/18 אורלן הנדסת בנין ופיתוח בע"מ נ' הנאמנות לתכנון ופתוח שירותים למען הזקן, פסקה 4(ג) (15.7.2019)).
24. אם כן, משעה שניתנה לטר ארמה ארכה לתיקון הפרותיה, כפוף משרד הביטחון למגבלת זמן והוא רשאי להורות על סילוק ידה מן הפרויקט תוך פרק זמן סביר לאחר חלוף הארכה, שאם לא כן, עשוי מחדלו להיחשב כוויתור על זכותו לסילוק ידה. עם זאת, לא בכל מקרה בו השתהה המזמין בהפעלת זכות הסילוק, ייחשב הדבר כוויתור על זכותו. כידוע, מושג 'הזמן הסביר' הוא מושג דינמי שאורכו עשוי להשתנות ממקרה למקרה, בהתחשב במהותו ובטיבו של החוזה, בהתנהגותם של הצדדים, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה ואף בהתפתחויות מאוחרות להתראה שניתנה (והשוו: רע"א 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים, פ"ד נו(5) 779, 793 (2002); ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן, פסקה 59 (10.9.2009)).
25. בענייננו, בחינת אופן התנהלות הצדדים מעלה, כאמור, כי פרק הזמן שחלף מן המועד שנקצב בהתראה השנייה לתיקון ההפרות, 23.4.2015, ועד להודעת סילוק היד ביום 15.7.2017, מקיים בנסיבות העניין את דרישת הזמן הסביר, ואין לראות בו משום ויתור על ברירת הסילוק. כפי שתואר, משרד הביטחון לא נחפז להפעיל את זכות הסילוק, ובחר ליתן ארכות נוספות לקיום ההסכם תוך ניהול שיח הדוק עם טר ארמה בנוגע לתיקון הפרותיה. מתן הארכות האמורות, תוך העמדת טר ארמה על הפרותיה ועל עמידת משרד הביטחון על זכות הסילוק ככל שאלה לא יתוקנו, אינו עולה כדי השתהות בלתי סבירה בנסיבות העניין, ואף אין בו כדי ל'אפס' את מניין הימים שנקבעו במנגנון ההתראה לפי סעיף 63(1)(ב) להסכם המדף (ולהפעלת זכות הביטול לפי סעיף 8 לחוק התרופות ראו: ע"א 71/75 מרגליות נ' אברבנאל, פ"ד כט(2) 652, 658 (1975); ע"א 10258/06 Bielloni Castello SpA נ' גלובל רוטו שקע (1983) בע"מ, פסקאות ל"ח-ל"ט (8.7.2009); ע"א 291/82 פישברג נ' דים, פ"ד לט(2) 625, 631 (1985)). נקיטת מידה של זהירות ואורך רוח בהפעלת זכות הביטול יפה במיוחד בחוזים מורכבים ורחבי היקף כבענייננו, ויפים לענייננו הדברים שנכתבו על-ידי המלומדים גבריאלה שלו ויהודה אדר בהתייחס להפעלת תרופת הביטול על-ידי הנפגע: