"תרופת הביטול מביאה לשינוי דרסטי במצב המשפטי של הצדדים (הנפגע והמפר גם יחד), והנפגע אף אינו יכול לחזור בו מן הביטול לאחר שכלולה של הודעת הביטול. כל אלה מחייבים נקיטת גישה ליברלית בכל הנוגע ליישומה של דרישת הזמן הסביר. אכן, מקובלת בפסיקה הגישה כי הנפגע רשאי לנהוג אורך רוח ולשקול את צעדיו היטב, וכי אין הוא חייב להיחפז במתן הודעת ביטול. המתנה של כמה שבועות, ולעתים אף חודשים (אך בדרך כלל לא שנים!) לא תיחשב לנפגע בהכרח כוויתור על ברירת הביטול, במיוחד בעסקות בעלות היבט כלכלי נכבד (לדוגמה, מכר מקרקעין או מיזמים ארוכי טווח). סבלנות וסובלנות מצד הנפגע בטרם תופעל זכות הביטול ראויות לשבח מסיבה נוספת: הן משקפות נכונות מצד הנפגע להביא בחשבון גם את אינטרס המפר בקיום החוזה, ויש בהן כדי לקדם בעקיפים גם את העיקרון הכללי התומך בקיום חוזים ובאכיפתם – להבדיל מביטולם" (גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים – התרופות: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 658-657 (2009) (להלן: שלו ואדר)).
26. לא נמצאה אפוא עילה להתערב במסקנת בית המשפט המחוזי, ולפיה הודעת הסילוק שנמסרה על-ידי משרד הביטחון, נמסרה כדין. משנמצא שסילוק ידה של טר ארמה בוצע כדין בעקבות הפרותיה-שלה – ממילא אין היא זכאית לפיצוי בגין אובדן רווח, שביסודו עומדת טענתה לסילוקה מן הפרויקט שלא כדין. למעלה מן הדרוש יצוין כי בית המשפט המחוזי בחן את טענותיה בכל הנוגע לראש נזק זה, וקבע בהתבסס על חוות הדעת של המומחה כי "לטר ארמה לא נגרם אובדן רווח מאחר שהתחשיבים שנערכו מצידה בקשר לפרויקט בשים לב לגובה הצעתה במכרז היו גבוליים מבחינת הרווח. הפרויקט היה על גבול הרווחית וטר ארמה אינה זכאית לפיצוי בגין אובדן רווחים שלא היו אמורים להיות ברשותה". לא ראיתי מקום להתערב בממצאים עובדתיים אלה.
27. יש לדחות גם את טענות טר ארמה נגד חיובה בפיצוי בגין עלויות עודפות. הממצאים שנקבעו בהקשר זה על-ידי מומחה בית המשפט ואומצו על-ידי בית המשפט המחוזי אף הם ממצאים עובדתיים-מקצועיים מובהקים הנטועים עמוק בחומר הראיות שנפרש לפני בית המשפט המחוזי והוכח לפניו, ולא נמצא טעם לשנות מהם.
סיכום ביניים: ערעורה של טר ארמה נדחה על כלל טענותיו, ופסק הדין שניתן בתביעתה יעמוד על מכונו.
ערעור משרד הביטחון – פיצוי בגין 'הוצאות משרדיות'
28. מוקד ערעורו של משרד הביטחון נסוב על דחיית תביעתו לפיצוי בגין 'הוצאות משרדיות' בשיעור 12% מהוצאות השלמת הפרויקט, מכוח הוראת סעיף 63(3)(א) להסכם המדף. משרד הביטחון טוען כי מדובר בתניית פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק, וכי בית המשפט המחוזי שגה עת שקבע כי מתקיימת חפיפה בין פיצוי זה לבין הפיצוי שנפסק בגין עלויות עודפות, קביעה המנוגדת למסקנת המומחה מטעם בית המשפט. עוד טוען משרד הביטחון כי לא היה מקום לקבוע כי תביעתו לפיצוי מוסכם מנוגדת לחובת ההגינות החלה עליו כרשות ציבורית ועולה כדי שימוש חסר תום לב בזכות חוזית.