35. בטרם אפנה לבחינת התכלית הקונקרטית של הפיצוי בגין 'הוצאות משרדיות', ראוי להפנות להוראות חוזיות נוספות בהסכם המדף בהן נקבע מנגנון זהה של פיצוי מוסכם בשיעור של 12% בגין 'הוצאות משרדיות' – בדומה לתנייה שבענייננו (ועל פרשנות חוזה מתוך מכלול הוראותיו ראו: עניין ממן, בפסקה 65). כך, בסעיף 54(3) להסכם המדף, שעניינו בביצוע בדק ותיקונים, נקבע כדלהלן:
"לא ביצע הקבלן את התיקונים ו/או את עבודות ההשלמה תוך התקופה שנקבעה על ידי המפקח, יהיה המנהל רשאי לבצע את התיקונים ו/או את עבודות ההשלמה בעצמו או בכל דרך אחרת שימצא לנכון. הוצאות ביצוע התיקונים ו/או עבודות ההשלמה יהיו על חשבון הקבלן והמזמין ינכה הוצאות אלה, בתוספת של 12% מהן כתמורה להוצאות משרדיות, מכל סכום שיגיע לקבלן [...]".
הסדר דומה נקבע גם בסעיף 57 להסכם המדף:
"אם לא ימלא הקבלן אחרי התחייבויותיו לפי סעיפים 46(2) 55(2) או 56 [...] רשאי המזמין לבצע את העבודות האמורות על ידי קבלן אחר או בכל דרך אחרת, ואם ההוצאות הכרוכות במילוי התחייבויותיו כאמור חלות על הקבלן, יהיה המזמין רשאי לנכות את ההוצאות האמורות, בתוספת של 12% מהן כתמורה להוצאות משרדיות מכל סכום שיגיע לקבלן [...]".
וכך גם נקבע בסעיף 60(12) להסכם המדף, העוסק בשכר החוזה:
"לא הגיש הקבלן את החשבון הסופי עם תום 60 יום מיום השלמת המבנה, רשאי המנהל, לאחר הודעה בכתב לקבלן, לערוך במקומו את החשבון הסופי ולקבוע את שכר החוזה. משכר החוזה שיקבע כאמור, ינוכו הוצאות עריכת החשבון על ידי המנהל, בתוספת של 12% מהן כתמורה להוצאות משרדיות [...]".
המשותף לכל הוראות אלה הוא, כי התוספת בגין 'הוצאות משרדיות' הושתה על הקבלן כל אימת שהמזמין נדרש לבצע בעצמו עבודה המהווה חלק מן העבודות החוזיות המוטלות על הקבלן, בשל הפרותיו של האחרון. ביסודן עומדת ההנחה כי לכל עבודה שהמזמין נאלץ לבצע בשל הפרות הקבלן נלוות עלויות עקיפות נוספות שלא ניתן לכמתן באופן מדויק, ועל כן נקבע שיעור פיצוי אחיד וקבוע מראש שנועד לשפות את המזמין בגין הוצאות אלה. כדוגמה להוצאות משרדיות שהוצאו בפרויקט שבענייננו הציג משרד הביטחון את העלויות הכרוכות בהתקשרות עם קבלני המשנה וההתנהלות הישירה מולם, הטיפול בוועדת הפטור ממכרז, הליווי המשפטי לפרויקט, הייעוץ הכלכלי ועוד. מדובר אפוא בעלויות עקיפות הנוגעות לניצול משאביו העצמיים של המזמין לצורך קידום הפרויקט והשלמתו, מבלי שניתן לחלץ את ההוצאות המתייחסות לפרויקט הקונקרטי, מתוך כלל הוצאותיו של המזמין. נוסחת הפיצוי גוזרת הוצאות אלה מתוך עלויות השלמת הפרויקט, תוך יצירת יחס ישר בין היקף ההפרה של הקבלן, בהתאם לשלב העבודה בו סולקה ידו מן הפרויקט, לבין גובה הפיצוי המוסכם. ההנחה העומדת ביסוד הדברים היא, שככל שסילוק היד בוצע בשלב מוקדם יותר של הפרויקט, יהיו הוצאות השלמת המבנה מטבע הדברים גבוהות יותר, ובהתאמה גם ההוצאות המשרדיות שנאלץ המזמין להשקיע בהשלמת הפרויקט, והיפוכו של דבר.