פסקי דין

ע"א 7902/22 מדינת ישראל נ' טר ארמה בע"מ - חלק 5

30 אוגוסט 2023
הדפסה

11. הצבת הסכומים שנפסקו לצדדים זה מול זה (2,500,375 ₪ לטר ארמה אל מול 1,450,792 ₪ למשרד הביטחון), זיכו את טר ארמה בתשלום סך של 1,049,583 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף לסכום זה, חייב בית המשפט המחוזי את משרד הביטחון לשאת בהוצאות משפט וכן בשכר טרחת בא-כוח טר ארמה בסכום של 200,000 ₪.

תמצית ערעורה של טר ארמה

12. מוקד ערעורה של טר ארמה נסוב על קביעתו של בית המשפט המחוזי כי סילוק ידה מן הפרויקט היה כדין, וכפועל יוצא מכך כי אין היא זכאית לפיצוי בגין אובדן רווח.
לטענת טר ארמה, משרד הביטחון לא מילא אחר חובתו החוזית לפי סעיף 63(1)(ב) להסכם המדף ולא נתן לה התראה בת 14 יום קודם להודעת הסילוק. טר ארמה מציינת כי אמנם נשלחו על-ידי משרד הביטחון שני מכתבי התראה, האחד מיום 9.3.2015 והשני מיום 19.4.2015, אולם לא נמסרה לה התראה עדכנית 14 יום קודם להודעת הסילוק שניתנה ביום 15.7.2015. טר ארמה סבורה, כי משחלף המועד שנקבע בהתראות שנשלחו לתיקון ההפרות, "פג תוקפן" של התראות אלה, והיה על משרד הביטחון להקדים התראה נוספת להודעת הסילוק. נטען כי מתן התראה כאמור מהווה תנאי להפעלת זכותו החוזית של משרד הביטחון לסילוקה מן הפרויקט ומשזה לא קוים, הודעת הסילוק ניתנה שלא כדין. טר ארמה מוסיפה וטוענת בהקשר זה, כי משרד הביטחון לא הוכיח כי קצב הביצוע של העבודות בפרויקט אמנם היה "איטי מדי כדי להבטיח את השלמתו במועד הקבוע בחוזה", כנדרש בהסכם, וכי בית המשפט המחוזי סמך מסקנתו זו על מסד נתונים חסר. לפיכך, נתבקש לקבוע כי סילוקה של טר ארמה מהפרויקט היה שלא כדין, ולפסוק לה פיצוי בגין אובדן רווח.

עוד מערערת טר ארמה על מסקנות בית המשפט המחוזי אשר הכיר בתביעת משרד הביטחון לפיצוי בגין עלויות עודפות. בהקשר זה, טוענת טר ארמה כי הסכומים שנפסקו לחובתה שגויים מן היסוד וחסרי כל תשתית ראייתית.

13. משרד הביטחון סבור מנגד, כי יש לדחות את ערעורה של טר ארמה, בהיותו ערעור התוקף ממצאים עובדתיים מובהקים שעל בסיסם נקבע כי טר ארמה פעלה בצורה רשלנית והפרה את ההסכם שנכרת עמה. אשר לטענתה בדבר אי-מתן התראה – נטען כי לטר ארמה ניתנו מספר התראות לתיקון התנהלותה, הן בכתב הן בעל פה, כי משרד הביטחון לא מחל על ההפרות שבוצעו על-ידה ואין לראות באורך הרוח שגילה כלפיה, בשים לב למורכבות הפרויקט, משום ויתור על ברירת הסילוק. כן נטען כי ממילא בהתאם להוראות סעיף 63(1)(ב) להסכם המדף, רשאי היה משרד הביטחון לסלק את ידו של הקבלן "במקרים מיוחדים תוך תקופה קצרה יותר שנקבעה במפורש בחוזה".

עמוד הקודם1...45
6...19עמוד הבא