ובהמשך אותה ישיבה הוסיף וציין:
"יש לי דוגמה קלסית בעניין הזה. כאשר השר חיים רמון היה שר הפנים מוניתי להיות חבר בוועדה הממונה הקודמת בלוד. הגישו נגדי עתירה לבג"ץ. בבואי לבג"ץ אמרו לי שלושת שופטי בית-המשפט העליון, שאנחנו מכבדים אותו מאוד ורוצים לשמור עליו: אין שום מניעה שתמשיך להיות חבר בוועדה הממונה, ובתנאי שתפקיד מכתב לפיו בבחירות שלאחר מכן לא תוכל להתמודד. את זה אמרו לי שופטי בג"ץ. עם כל הכבוד, הכלל הזה צריך לחול גם בחוק מסודר של כנסת ישראל" (שם).
זאת ועוד, דברים ברוח זו הוצגו גם לפני חברי הכנסת במסגרת הליך חקיקת תיקון מס' 53. כך, ציין חבר מועצת העיר טבריה בדיון ועדת הפנים בהכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית:
"מדינת ישראל חיה כ-50 שנה בלי שצריך היה את התיקון הזה, ואז הגיעה ההצעה של אופיר פינס, וגם לזה לקח כעשר שנים, עד שיורם מרציאנו הוביל את התיקון. הלכתי ובדקתי, וב-1999, כשזה הוצע לראשונה, ההתייחסות הייתה מאוד פשוטה: לא היה צריך לסגור את הפרצה שיש, כי היא לא באמת הייתה פרצה. באותן 50 שנים היו עשרות ועדות קרואות, בערים שכולנו מכירים: באר שבע, הרצליה, נתניה, אשקלון, ואפילו ירושלים. הוועדה הממונה שהתמנתה הייתה של אנשים חיצוניים, שמגיעים מחוץ לעיר. בטח שלא תושבי הרשות, ובטח שלא כאלה שעתידים להתמודד על המקום. הם היו בעלי ניסיון: חלקם היו ראשי עיר לשעבר במקומות אחרים, וחלקם היו בכירים במשרדים ממשלתיים, ולא היה צורך לתקן את הפרצה, כי אף אחד לא העלה בדעתו שמא יתמודדו" (פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 37-36; ההדגשה הוספה – ע' פ').
29. לצד האמור יוער כי מהחומרים שלפנינו עולה כי עד לתיקון מס' 39 אכן היו מקרים בודדים שבהם התמודדו יושבי ראש ועדה ממונה בבחירות לראשות הרשות המקומית שעליה הופקדו (כעולה מתצהיר התשובה של בועז יוסף, שלושה מקרים; שם, סעיף 33). הנה כי כן, בשונה מהעולה בטענות שלפנינו, דומה שהמצב המשפטי ערב תיקון מס' 39 אינו זהה למצב כיום. מבלי לטעת מסמרות בהיקפה המדויק של התופעה (בפרט מאחר שלא הובאה התייחסות מפורטת ומפורשת מטעם משרד הפנים בהקשר זה), דומה שעובר לתיקון מס' 39 התמודדותו של יושב ראש ועדה ממונה בבחירות הייתה בבחינת חריג ולא בבחינת כלל. המצב שאותו מבקש תיקון מס' 53 להטמיע בשטח מעלה על נס את זכותם של ראשי ועדות ממונות להיבחר ברשות המקומית שעליה הופקדו. משכך, דומני כי אין די בטענה כי תיקון מס' 53 "משיב את המצב לקדמותו" כדי לקבוע כי תיקון מס' 53 הוא חוקתי. בשולי הדברים ובמאמר מוסגר יצוין כי לא נטען לפנינו כי חוקתיות ההסדר שקדם לתיקון מס' 39 (ואפשרותם של חברי ויושבי ראש ועדה ממונה להתמודד בבחירות) הועלתה במישרין ונבחנה בבית משפט זה.